משרה אימנו עד מרים נאור: הנהגה נשית בראי היהדות

בערב ל"ג בעומר, שעות לפני האסון, עסק הרב שרגא דהן בשאלה על מנהיגות נשית ביהדות • עם פטירת נשיאת ביהמ"ש העליון מרים נאור הוא שב לאותו דיון שהפך אקטואלי באופן משמעותי ובוחן את הסוגיה • וכיצד יום פטירתה של נאור קשורה למנהיגה הבלתי רשמית בחסידות חב"ד?

מרים נאור, צילום: יונתן זינדל/פלאש90

את ל"ג בעומר בשנה שעברה העברתי במפגש עם הקהילה היהודית ועם בני הנוער בנסיכות מונטה-קרלו, הסמוכה לריביירה הצרפתית. אחת השאלות שנשאלתי בהקשר הילולת רבי שמעון בר יוחאי, הייתה האם בעם ישראל יש רק מנהיגים – גברים, או יש מקום גם מנהיגות דגולות.

לאורך שנות ההיסטוריה המין הזכרי היה תמיד בקדמת הבמה ואילו מבחינה אבסולוטית מעטים הנשים בעולם שנשמע קולן. אלא שהיהדות הייתה די חריגה בעניין, כשבין היתר הסיפור הנשיא בתנ"ך מוצב במקום מרכזי – כדוגמת דבורה הנביאה, שהנהיגה את העם בחן ובהתרוממות רוח, חולדה הנביאה אשר השפיעה על קהילות ישראל וניסתה להשפיע על מנת שיסורו מהתנהגותם הקלוקלת קודם חורבן בית ראשון, חנה אם שמואל הנביא, נשות יעקב רחל ולאה, חווה המוגדרת התורה "אם כל חי", צפורה אשת משה רבינו אשר גילתה תושייה כאשת המנהיג ועוד.

דוגמא ייחודית לכך ניתן לראות בעובדה כי בכל השמות שניתנו לפרשות השבוע אין אפילו פרשה אחת שקרויה על שמם של האבות – אברהם, יצחק או יעקב, אולם דווקא שרה אימנו זכתה בשם של פרשה – "חיי שרה". חז"ל מסבירים שהסיבה לכך הייתה ששרה הייתה אישה מיוחדת "שלא היו כמותה בכל נשות העולם". יש דעה שסוברת שהיא הייתה גלגול של חוה אימנו. כל התלאות שעברו עליה לא שינו את יופייה, את אצילותה, את היושרה שבה ואת חכמתה.

הדוגמאות בהעצמה האישה היהודית ממשיכות גם במקורות חז"ל, כגון דמויות נשיות וייחודיות המובאות בתלמוד הבבלי, בנות רש"י ועוד. אך ככלל הנשים, למעט דבורה, לא נשאו בתפקידים ציבוריים-מנהיגותיים רשמיים, אלא רכשו את התואר והמעמד כתוצאה ממעשיהן. היהדות נתנה מקום חשוב ומרחב עשייה לנשות ישראל, אך כן היו הגבלות הלכתיות והציבוריות למינויים רשמיים לתפקידים בעלי שררה כגון מלך, דיין, שופט ועוד.

פטירתה של נשיאת בית המשפט העליון בדימוס מרים נאור ז"ל הזכירה לי את אותו שיח עם הקהילה במונטה קרלו, שהתרחשה בשל הגבלות הקורונה החמורות בצהרי היום קודם להילולה, ובעיקר בחוויה המצמררת בהמשך אותו הלילה כשנתבשרתי על אסון מירון, כאשר בחישוב זמנים פשוט הבנתי כי ילדיי אמורים להיות שם. לאחר מאמצים מרובים להשיגם עודכנתי שהם מרגישים טוב, וכי נמצאים הם בזירת האירוע ומסייעים לכוחות ההצלה.

יצא לי לא אחת להגיע למירון בל"ג בעומר. השמחה הגדולה, ההתרגשות ואווירת הקדושה והאחדות האופפת את האירוע השתרבבו בתפילה ובדאגה לאור האנדרלמוסיה הארגונית והבטיחותית במקום. כאשר הוקמה ועדת החקירה הממלכתית לבחינת אסון מירון, תהיתי איך ניתן לעשות סדר בכל כך הרבה פרטים הקשורים לאירוע שמתנהל שנים ומושתת על מורשת עתיקה וקדומה, ומהווה אבן שואבת ליהודים רבים בעולם כולו, שבשנים האחרונות אף התעצם וגדל לממדים של אירוע לאומי בכל קנה מידה.

האזנתי לרבים מדיוני הוועדה בראשות השופטת נאור ז"ל. מבלי להיכנס לתפיסת עולמה ולפסיקותיה לאורך השנים ניכרת הייתה ההשקעה בלמידת הפרטים, ולו הקטנים ביותר, כמו-גם נתינת מקום לשמיעת כלל העדים גם בנושאים שלא קשורים באופן ישיר לאירוע ולו כי היה להם מה לומר. מתוך שאלותיה המרתקות להבנת כלל פרטי האירוע והרצון להיטיב את המצב ולהגיע לחקר האמת ניכרת הייתה מנהיגותה.

לילה שחור. האסון במירון, צילום: דוד כהן - ג'יני

בתאריך כ"ב שבט, שמצויין היום, חל יום פטירתה של אשת הרבי מלובביץ', הרבנית חי'ה מושקא זצ"ל. על אף היותה אשתו של המנהיג היהודי מהמפורסמים בעולם, רוב מעשיה היו מאחורי הקלעים מתוך צנעה וענווה. מעטים הכירוה ואת מעשיה. לאחר פטירתה פורסמו רבים מהם מתוכם עולה דמות של מנהיגה נשית בכל קנה מידה, ומאידך אי רדיפת כבוד ושררה באופן מעורר השתהות.

עוד בצעירותה הובילה מאבקים לשחרור אביה, הרבי הקודם של חסידי חב"ד, האדמו"ר יוסף יצחק שניאורסון, מהכלא בברית המועצות, לאחר שנאשם בעוון הפצת היהדות ואף גלתה יחד עימו לקוסטורמה. לאחר נדודים בגרמניה ובצרפת בשנות מלחמת העולם השנייה, הצליחה להגיע לארה"ב יחד עם בעלה, מי שלימים עלה על כס האדמו"רות רבי מנחם מענדל שניאורסון. עם פטירת אביה נשארו החסידים ללא מנהיג. הרבנית פנתה אל בעלה שסירב לקבל את התפקיד באומרה "לא ייתכן ששלושים שנות ההקרבה והמסירות של אבי ירדו לטמיון" ובכך ניאות לשאת על כתפיו את המשך ההנהגה.

במהלך חייה הייתה מעורבת בסיוע לנזקקים רבים, והובילה מאחורי הקלעים תהליכים חברתיים, קהילתיים ורוחניים חשובים כמנהיגה בשיעור קומה. מאידך כאשר הייתה מתקשרת לבעלה הרבי מלובביץ' במשרדו, הייתה מציגה את עצמה בפשטות כ'גברת שניאורסון מפרזידנט סטריט'. הרבנית לא הייתה אשת המנהיג אלא אישיות רוחנית בפני עצמה ושותפה להנהגה. אצל מנהיגים רבים בעולם תפקיד אשת המנהיג נתפס כתפקיד ייצוגי המחייב לבוש הולם, הרעפת חיוכים לכל עבר ותפאורה נאה למנהיג שעומד בחזית. הדבר מפספס את הכוחות העצומים ואת תכונות ההנהגה ויכולות ההשפעה של האישה.

מרים נאור ז"ל, צילום: אורן בן חקון

ברוח זו מתכנסות בימים אלה בניו יורק ובדיגיטל (לאור גל האומקירון) אלפי שליחות חב"ד בעולם אשר מעבר להיותם נשות השלוחים, כל מי שנחשף לעבודתן ברחבי העולם יודע כי מדובר בחבורה של מנהיגות אמיתיות המנהלות מוסדות ענק, פרויקטים חינוכיים, יוזמות חובקות עולם לטובת עולם טוב יותר ומתוקן יותר. כאשר לצד כל זאת מעמידות דורות של מנהיגים ומנהיגות לעתיד.

במפגש מיוחד של הרבי מלובביץ' עם משלחת מראשי הפדרציה-היהודית-בארצות-הברית, אשר מנו שלושה גברים ואת נשיאת הפדרציה הגב' טישמן . הרבי שוחח עם חברי המשלחת אודות הצורך לנצל את מעמדם להגברת הפצת תורה ויהדות, ואח"כ פנה בחיוך לגב' טישמן באומרו: "אל תשכחי על זכויות הנשים!". הרבי המשיך: "[אני מעורר על כך] כי את כאן בעמדת מיעוט. אל תחששי מכך, עם ישראל כולו הוא מיעוט, וכך היינו תמיד".

הנהגה וכוח נשי מהווים מרכיב חשוב בעולם המודרני, אך מסתבר שהיהדות רואה בכך מרכיב מרכזי ויסודי להעמדת עולם טוב יותר ומתוקן יותר.

הרב שרגא נתן דהן הינו קצין במיל. בעל תואר שני בתחומי ניהול וטכנולוגיה ומוסמך לרבנות ודיינות. משמש יועץ ומרצה בגופים ציבוריים, ביטחוניים, חינוכיים ומדעיים בנושאי הלכה, טכנולוגיה, רפואה, מדע וחלל

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר