חלקים של ספר תורה אבוד נמצאו בעיר בגרמניה, כ-83 שנה לאחר שהמגילה נעלמה בליל הבדולח.
כומר גרמני בן 79 בשם אווה מאדר (Uwe Mader) העביר את ארבעת חלקי המגילה, שלא נראו מאז הפרעות שהתחוללו על אדמת גרמניה ב-9 וב-10 בנובמבר 1938, לעיריית גרליץ - העיר המזרחית ביותר בגרמניה, השוכנת על נהר נייסה מול פולין.
מאדר טוען כי הפריטים העתיקים היו ברשות אביו, וילי מאדר, קצין משטרה גרמני שנולד ב-1914. לטענת הכומר, אביו נשלח לבית הכנסת המקומי בליל הפוגרום, אך לא סיפר מעולם מה בדיוק קרה באותו לילה. לכן, לדברי מאדר הבן, קשה לדעת כיצד הגיעו קרעי המגילה לידי אביו. עם זאת, הוא סבור כי ארבעת החלקים נחתכו מהמגילה על ידי אדם בקי בתורה, שברר ממנה חלקים מסוימים וחשובים, כמו סיפור הבריאה ועשרת הדיברות.
מסע הסתרה
במשך השנים שחלפו מאז ליל הבדולח, החליפו חלקי המגילה בעלים רבים. בשנות ה-30 המאוחרות נתן וילי את חלקי המגילה לידידתו, הרטה אפלט, למשמרת. אפלט עצמה העבירה אותם לכומר המקומי בעיירה קונרוויץ (Kunnerwitz), ברנהרד שפראנק, והוא החביא אותם בספרייה במשך כמה שנים. שפראנק הלך לעולמו ב-1949, וכעבור עשרים שנה אלמנתו, מגדלנה, מסרה את חלקי המגילה לכומר בעיירה הסמוכה רייכנבאך - אווה מאדר. מגדלנה, ככל הנראה, ידעה שאביו של אווה, השוטר וילי, היה מי שקיבל אותם לראשונה.
מגדלנה ביקשה ממאדר הבן לא לספר על כך לאף אחד - גם לא לאשתו, והכומר נענה לבקשתה והחביא את חלקי המגילה בתוך גלילי טפטים במשרדו. השנים חלפו, ורק בסוף שנות ה-80, במקביל לאיחוד גרמניה, סיפר וילי לבנו על השתלשלות האירועים. כעת, כעבור עשרות שנים נוספות, החליט הכומר מאדר כי הגיעה העת לחשוף את חלקי המגילה.
ומה הלאה?
עיריית גרליץ, שרק לאחרונה סיימה לשפץ את בית הכנסת המקומי שנבנה ב-1911 (והיחיד במדינת סקסוניה ששרד את ליל הבדולח), הודיעה כי היא מתכננת להציג את חלקי המגילה, וייתכן שאף לשחזר את המגילה כולה, ולשם כך היא עובדת בשיתוף עם מנהיגים יהודים מקומיים. עם זאת, כמה פעילים יהודים הביעו מורת רוח על כך שחלקי המגילה ניתנו לעירייה, ולא לנציגי הקהילה היהודית שבעיר, המונה כ-30 בני אדם, שצריכים להיות יורשיה החוקיים. מנגד, זולט בלה, רבה הראשי של סקסוניה (והרב הצבאי הראשון של צבא גרמניה), אמר כי הוא שוחח עם ראש עיריית גרליץ, אוקטביאן אורסו, והוא אופטימי לגבי ההתפתחויות העתידיות בנושא.