את המחזה הנדיר שאירע השבוע בעיירה הפולנית איזביצה, המשתתפים לא ישכחו עוד שנים ארוכות. בין מאות האנשים שליוו את יעקב צבי גרינר בדרכו האחרונה, היו יהודים ונוצרים כאחד. מסע הלוויה החל בכנסייה ביפו והסתיים בקבורה יהודית על אדמת פולין, עם רגבי אדמה מארץ ישראל, מאחר שהנפטר היה יהודי ניצול שואה אשר מרבית חייו שימש כומר בעיר יפו.
"זה היה מעמד מרגש ומרטיט במיוחד, שלא זכור לא בכל שנות פעילותי בפולין", אומר מאיר בולקה, המשמש יו"ר ארגון ג'יינריינשנס הפועל לשימור מורשת יהדות אירופה, "המעמד של שתי הדתות, הנוצרים והיהודים, זה לצד זה, מקפידים לקיים את צוואתו של גרינר מילה במילה, היה לאחד המרגשים בחיי".
צוואתו ובקשתו האחרונה של גרינר להיטמן כיהודי כובדו הן על ידי נציגי הכנסייה והן מצד ישראלים שבאו מהארץ ויהודים מקומיים, שבאו לחלוק כבוד אחרון למי שעמד במרכזו של סיפור חיים חוצה דתות מורכב ונדיר במיוחד.
גרינר נולד באיזביצה שבמזרח פולין ושהה בביתו כאשר חיילים נאצים פלשו לשטח העיירה והגיעו גם לבית משפחתו. בדרך נס הוא הצליח להימלט מציפורני הגרמנים הנאצים, ובמהלך שוטטות באזור אספה אותו אישה פולנייה שריחמה עליו ולמעשה החלה בגידולו. מלבד אחיו הגדול, הוריו ושאר בני משפחתו של יעקב צבי הקטן נרצחו.
עם השנים, לאחר שגדל בחיק האמונה הנוצרית, התמנה גרינר לתפקיד כומר תחת השם גרגור פבלובסקי. עם זאת, הידיעה כי נולד כיהודי הטרידה אותו, ולאחר שהתייעץ עם האפיפיור יוחנן פאולוס השני, החליט לעלות לארץ ולקחת על עצמו את תפקיד הכומר של הכנסייה הקתולית ביפו ובכך לחיות בשני העולמות. לפני כ-20 שנה רכש שטח קבורה בעיירה שבה גדל, ובכך ביקש בבוא העת להיקבר לצד הוריו.
השבוע, בגיל 91 הוא נפטר, ומסע ההלוויה החל על פי כללי המיסה הנוצרית ובהובלת אנשי הכנסייה ביפו. כאשר נחת ארונו בפולין והחל טקס הקבורה בעיירה שבה גדל, לקחו הנציגים היהודים מישראל את ההובלה, ותוך כדי אמירת "שמע ישראל" וניגון ושירת "אני מאמין", דאגו כי הכומר היהודי הקשיש יובא למנוחות על פי כללי הקבורה היהודית.
בן משפחתו של גרינר, חיים פלזנר, דאג להביא עימו אדמה מירושלים כדי שבן משפחתו ייקבר בין רגביה של ארץ ישראל. "משלב מותו של גרינר", מסביר בולקה שנכח במעמד המיוחד, "הכנסייה היא זו שהיתה אחראית לסידורי ההלוויה עם כל הטקסים הנוצריים. אולם עם כניסתו של הארון הוא עבר לידיים יהודיות, וכל סממן נוצרי הוסר מעליו. ללא אותם יהודים שנתקבצו ובאו, כולל תלמידי הישיבה התיכונית אמי"ת אשדוד שבראשם הרב שלום מלול, לא בטוח שיעקב צבי היה נטמן על פי הוראתו".
עוד הוא מציין כי הוא "לא מאמין כי אי פעם יזכה עוד מישהו לעמוד במעמד מרגש כזה, הלוויה יהודית של כומר. הרי זה נשמע הכי מופרך שיכול להיות. הנוכחים, שלא מכירים הלוויות יהודיות, הזילו יותר מדמעה אחת כשהם רואים לנגד עיניהם את הטקס שבו נטמן גרינר כיהודי. זה מחזה של פעם בחיים שלא יחזור שוב".
