"הרגו אותה פעם שנייה": אלינה נרצחה במסיבה ברעים ונקברה מחוץ לבית העלמין

בדיון שהתקיים היום (שני) בוועדת העלייה והקליטה בנושא זירוז הליכי גיור למגויסי המלחמה, עלה גם סיפורה של אלינה פלחטי ז"ל שנרצחה במסיבת נובה ב-7 באוקטובר ונקברה מחוץ לגדר בית העלמין בבית שאן מכיוון שלא סיימה את הליכי הגיור שלה. 

יו"ר הוועדה ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו) פתח את הישיבה ואמר: "הסיפור של אלינה פלחטי ז"ל כואב ובלתי נסבל. נוכח המקרה הקשה, כינסתי את הדיון על זירוז הליכי גיור למגויסים במלחמת חרבות ברזל".

פורר סיפר כי "במשך שלושה שבועות, אלינה הוגדרה כנעדרת והמשפחה לא ידעה האם נרצחה או נחטפה. לבסוף הגיעה אליהם הידיעה הטראגית על מותה. בכך רק החלה מסכת של התעללות רגשית שעברה המשפחה. מאחר ואלינה לא השלימה את הליכי הגיור שהתחילה, החליטו במועצה הדתית המקומית כי אלינה תיקבר מחוץ לבית העלמין בבית שאן. לא זו בלבד, אלא גם אסרו לפרסם במודעת האבל את העובדה שיושבים 'שבעה', שהרי לשיטתם אלינה אינה יהודייה - כך הרגו אותה בפעם השנייה".

אולגה, אמה של אלינה, אמרה בקול חנוק: "אני מאמינה באלוהים. הכי כואב לי שבזמן הכי קשה ההתנהגות כלפינו לא הייתה טובה. אלינה נרצחה כיהודייה. אף אחד לא הסתכל לבדוק מי נוצרי ומי יהודי, הילדים שלנו נרצחו ביחד. אני פה כדי שלא נחזור על אותם טעויות. כואב לי. אלינה נשרפה, לא נתנו לי לזהות אותה. לא יכולתי לתת לה חיבוק אחרון וזה כואב. במודעת האבל לא כתבו שאנחנו יושבים שבעה, אמרו שאנחנו מקבלים אורחים".

היו"ר סיפר גם את סיפורה של משפחת קפשיטר ז"ל, האבא ג'ניה (יבגני), האמא דינה ושני ילדיהם אלין בת ה-8 ואיתן בן ה-5. "המשפחה יצאה לקמפינג באשקלון ונטבחו בדרכם הביתה לבאר שבע על ידי המחבלים. האב נקבר מחוץ לגדר בית העלמין בדימונה. בני המשפחה הנותרים, הסבא והסבתא החליטו ששאר בני המשפחה, יקברו גם ליד האב, למרות שהיו "זכאים" להיקבר בתוך בית העלמין. 

יו"ר הוועדה פורר אמר למשתתפי הדיון: "אנחנו עושים את הביזוי הכי גדול למי שנפל בהגנה על ישראל ולא עומד בתנאים כאלה ואחרים. מי שקידש את אדמת ארץ ישראל בדמו, עלה לכאן ועזב את מקומו בגולה, אני רוצה להיקבר לידו גם אם זה אומר להיקבר מחוץ לגדר. יש גידול של 20% בבקשות לגיור ואנו רואים פער בין ההלכה הצבאית לאזרחית.

"אלינה נקברה מחוץ לגדר בבית העלמין בבית שאן ואני מתבייש בשם מדינת ישראל ואני מתנצל שכך נהגו בה. זה בדיוק הפוך ממה שלהיות יהודי נתפס בעייני. המטרה בדיון הזה היא להגיע למתווה שלא יאפשר יותר מקרים שבהם אנחנו הורגים את ההרוג פעם שנייה. אולי צריך להרוס את הגדר".

ח"כ אלעזר שטרן: "אני מתנצל בשם היהדות כולה, זאת לא היהדות שאנחנו חלק ממנה. לא של ילדינו ולא של נכדינו. זאת לא היהדות שלי. זאת יהדות אכזרית וקשה שמרחיקה אותנו מהרצון להיות יהודים גאים. נתקלנו במי שביקשו להיות יהודים וקברו אותם בתוך הגדר. מצאנו פתרונות גם למי שלא גילו דעתם".

ח"כ יוליה מלינובסקי הוסיפה: "מה שקרה ב-7 באוקטובר זאת לא רק קריסת הקונספציה הביטחונית אלה גם ההלכתית. אם לא נפנים זאת, אחרי שהכל ייגמר אנחנו נתפרק מבפנים. אם אתם רוצים להיות חלק מהעם והמדינה אסור להישאר בקונספציות הישנות". הרב חיים אמסלם אמר בדיון כי העוול שנעשה גובל בפשע, בשערורייה. "אין תיאור שיכול לתאר את הדבר הכל כך לא נכון הזה".

היו"ר פנה אל גל שם טוב מהמשרד לשירותי דת וביקש לדעת מדוע לא נוהגים באזרחים כפי שנוהגים בחיילים. שם טוב השיב: "נושא הקבורה הוא נושא הלכתי". ח"כ פורר הקשה: "צה"ל פועל בניגוד להלכה?". שם טוב: "יש גוף רשמי שנוהג בצורה אחת ויש אחרת. המועצה הדתית בכל יישוב כפופה לרב המועצה המקומית".

מרדכי אסקין, מנהל תחום דת ומדינה בעמותת לובי המיליון, המסייעת לישראלים דוברי רוסית, אמר כי ״אטימות הלב הזו לא נולדה בחלל ריק, זה מתחיל בהטלת ספק ביהדותם של העולים ממדינות ברהמ לשעבר, בניסונות בלתי פוסקים לערער על שייכותם של זכאי חוק השבות ולמנוע עליה של צאצאי יהודים שמעוניינים לשוב לשורשיהם בישראל, וביחס החשדני כלפי המתגיירים שמציב בפניהם חסמים ודרישות מופרכות על מנת ש'יוכיחו' את טוהר כוונתם.

"אסור לנו למקד את הדיון בפתרונות לשעת חירום, הקלות בירוקרטיות והתחשבות במקרים חריגים. 'הקונספציה' היא זו שצריכה להשתנות - כולנו עדים למחיר הקשה ולעול הכרוך בהשתייכות לעם היהודי, אין מקום יותר להטיל ספק בשייכות ובמניעים של מי שבוחר לעלות לארץ, לקשור את גורלו עם העם היהודי ולהצהיר בגופו ממש - ׳עמך עמי, אלוהיך אלוהי'".