מטוס כיבוי במהלך שריפה ביוון, קיץ 2022 | צילום: אי.פי.אי

גם התורה מלמדת: האדם הוא האיום הגדול ביותר לעולם

ועידת האקלים הבינלאומית במצרים תכנס בתחילת נובמבר עשרות מדינות כדי לגבש יעדים למאבק בהתחממות הגלובלית • תזכורת לכך שאנחנו היחידים שמסוגלים גם לתקן - ולהתמודד עם ההשלכות של משבר האקלים

אחרי החגים הגיע. שנה חדשה לפנינו, מתחילים מבראשית. בתחילת נובמבר תיפתח בשארם א־שייח ועידת האקלים הבינלאומית של האו"ם, שבה יתכנסו מנהיגי העולם וארגוני סביבה, חברה אזרחית ואקדמיה במטרה להאט ולבלום את משבר האקלים.

בתחילת ספר בראשית, הונח האדם בגן העדן "לעבדה ולשמרה". יחד עם הברכה שהאדם קיבל לרבות ולרדות ניתנה לו גם האחריות הגדולה לשמור על העולם המופלא שקיבלנו. בסדרת פירושיו לתורה שואל הרב דוד צבי הופמן, ממנהיגי יהדות גרמניה בסוף המאה ה־19, מפני מי היה עליו לשמור? והוא עונה: "מפני עצמו ושכמותו!" האיום הגדול ביותר לעולם הוא האדם, שיש בו את היכולת להרוס, אך הוא גם היחיד שמסוגל לתקן.

ועידת האקלים העולמית היא ניסיון נוסף לתקן. יותר מ־200 מדינות מבקשות לקבל החלטות ויעדים לצמצום פליטות חממה כדי לעצור את ההתחממות הגלובלית. על פי הדו"ח האחרון של IPCC (הפאנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים), במהלך המאה ה־21, טמפרטורת פני השטח העולמית עתידה לעלות בסבירות גבוהה בטווח חסר תקדים שינוע בין 3.9-2.6 מעלות צלזיוס. כשאלו פני הדברים, ניתן להבין שאירועי מזג האוויר הקיצוניים שאנו חווים וכוללים סופות, שרב, שריפות ושיטפונות ענק, הם רק הפרומו לטרגדיות האקולוגיות שילדינו ונכדינו צפויים לחוות.

מפגינים בגרמניה דורשים מעבר לאנרגיות מתחדשות. יותר מ־200 מדינות וארגונים ישתתפו בוועידה במצרים, צילום: Getty Images

כמו כן, אנחנו עדים לעלייה בקצב הכחדה של מיני בעלי חיים וצמחים ששומרים על האיזון בטבע. דו"ח שהתפרסם לאחרונה מאת הקרן העולמית לשימור חיות הבר מבשר שמאז 1970 - נמחקו כ-70% מחיות הבר. על פי דו"ח מצב הטבע העולמי שפורסם ב־2020, במהלך השנים אחרונות איבדנו כ־50% משוניות יוצרי האלמוגים, נותרה רק שישית מבתי גידול של מקווי מים מתוקים (כגון נחלים, מעיינות ובריכות חורף). 90% מאזורי הדיג בעולם בסכנת קריסה ובירוא יערות הגשם בברזיל מתקדם בקצב של "שני מגרשי כדורגל" בדקה. זוהי רשימה חלקית ביותר.

קריאה לעצור

ההתבוננות בתורה שאנו מתחילים לקרוא מחדש מזכירה לנו את האיזון שיש לעשות בין האדם ופיתוח הטבע ובין השמירה עליו; בין ששת ימי המעשה ויום השבת הקורא לנו לעצור, ולנוח משינוי העולם, בין צרכנות עודפת ובין לשמוח חלקנו, בין בזבוז משאבים עבור תועלת רגעית ובין מצוות בל תשחית הקוראת נגד השחתה, בין להתהלך עם חוקי הטבע והתורה או להתהלך נגדם.

מתקני תעשייה ביפן, צילום: Getty Images

בספר הזוהר הקדוש מצוין: "הקב"ה הסתכל באורייתא וברא עלמא"- כלומר, העולם הוא השתקפות של התורה ושל הקב"ה המתגלה דרכם. עם זאת, עולמנו מדולדל במשאבים, מלא בזיהום ופסולת, חסר מגוון עצום של חיות וצמחים ובכך גם יכולתנו לגילוי ה' בעולם נחלשת. הציבור הדתי צריך להיות חלוץ במאבק הסביבתי הקורא לתיקון העולם והסביבה מתוך החיבור לתורה לחוקים ולמצוות. שמים וארץ מעידים עלינו שאנחנו רחוקים מאוד מהמסלול הנכון.

אחוז אפסי

ביום שישי, ערב פרשת נח שבו אנו קוראים על השחתת העולם על ידי מבול בעקבות מעשי האדם, ייערך בתל אביב מצעד האקלים. הניסיון משנים עברו מעיד שאחוז הדתיים הלוקחים חלק בפעילויות הללו כמעט אינו ניכר בשטח. אני קוראת לכם להצטרף לגוש יהדות וקיימות.

הגוש צועד עם אלפי האנשים במצעד שקוראים לממשלה לבחור נכון - ולצד סדרי היום החברתיים, כלכליים, מדיניים וחינוכיים - לקדם לראש סדר היום הציבורי גם את סוגיות הקיימות ואיכות הסביבה. סוגיות אלה הן בעלות השפעות מרחיקות לכת על עתיד ילדינו והדורות הבאים. בכל אחד מימות השנה ניתן לבחור באורח חיים מאוזן יותר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו