מספרים שבאחת מהשכונות הירושלמיות נתלתה פעם כרזה בלוח המודעות המודיעה על "עצרת ענק ומפגן אחדות". רבים מהעוברים והשבים עמדו וקראו בשקיקה את תוכן המודעה, מתוך סקרנות עצומה לקבל תשובה על השאלה הבוערת: נגד מי הפעם מאורגנת עצרת האחדות?!
חופש ההפגנה הוא זכות יסוד במדינת ישראל, שמעוגנת במסגרת זכויות האדם וכחלק בלתי נפרד מכבוד האדם המוגן בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ומאפשרת מחאה והבעת תמיכה או ביקורת של קולקטיב או של הפרט, כהמשך טבעי של חופש הביטוי בשילוב עם חופש ההתארגנות.
היכולת שלנו להתארגן ולהפגין מעוררת השתאות, שכן בדרך כלל מגיעים להפגנה אנשים אשר אצרו בתוכם כעסים ומבקשים לפרוק את זעמם ולהשמיע את קריאתם בחוצות העיר אולם דווקא בהפגנות אנו עדים למפגשים מאחדים ולאווירה מפוייסת בין המפגינים אשר מוצאים לא אחת את נקודת החיבור במכנה משותף שבעתיו נפגשו להפגין. נראה אם כן שללא קשר לתוצאות ההפגנה הרי שכבר הושגה מטרה חיובית אחת - תחושת האחדות עם המפגינים שלידי.
אוניברסיטת מישיגן באן-ארבור בארה"ב, שמתמחה במחקרים חברתיים והתנהגותיים פורצי דרך, הפכה במהלך השנים למרכז חשוב במאבקים ליברליים ידועים ובעיקרם ההתנגדות למלחמת וייטנאם ואקטיביזם במסגרת התנועה לזכויות האזרח של ארצות הברית.
באחד מהמחקרים שפורסמו במהלך השנים ע"י המרכז לחקר החברה באוניברסיטה עלה נתון המצביע כי ככל שיתרבו הפעילויות הציבוריות הקולקטיביות ורבות המשתתפים כגון אירועי ספורט, הופעות, ירידים המוניים וכדו' כך יהיה בהתאמה פיחות בכמות ההפגנות הנגטיביות ותחושת התסכול השלילית של התושבים במקום. תחושת ה'ביחד' מבליטה לא אחת את המכנה המשותף ובהתאם את החיבור לקולקטיב ומדכאת את תחושות התסכול והפילוג.
אחת מהאימרות המוכרות יותר בהקשר זה מובאת בתלמוד הבבלי במסכת ברכות (דף נח): "כשם שפרצופיהם שונים כך דעותיהם שונות"- העולם בנוי מאנשים שונים בעלי דעות שונות ונראה שכולם מכירים בזאת, ולמרות זאת אנו מחפשים תמיד את המאחד ואת המשותף.
לא אחת כאשר ישראלי שומע בחו"ל את השפה העברית הוא מחסיר פעימה, או לפחות מרגיש בתוכו חיבור מיידי ופנימי עם ה"ישראלי" שעבר לידו - גם אם התחושה הזו באה לא אחת אם ניסיון נואש להתכחש לכך ולהתנער מכל קשר עימו. אלפי ישראלים הממלאים את מרכזי חב"ד במזרח הרחוק לסעודות חג ולמפגש לאומי ורוחני הם דוגמא נוספת לכך. התוצאה של כל המפגשים הללו הינה קריטית לבניינה של קהילה בריאה ואיתנה.
באחד מבתי הספר בארץ יזמו פעם מספר הורים הפגנה נגד הנהלת בית הספר. הורים רבים הצטרפו וזעקו את כאבם ברחבת הכניסה לבית הספר. המנהלת, אשר הופתעה מכמות המפגינים שזעמו על התנהלותה, החליטה לנתח את האירוע בסיוע יועץ ארגוני. האחרון הסב את תשומת ליבה לכך שנראה כי לעולם לא ייצרה שיח פתוח וקולקטיבי עם ההורים, דבר שהוביל להתארגנות קולקטיבית נגטיבית. הדבר נכון גם למקומות עבודה, ככל שיהיו יותר מפגשי הפגה בעלי תוכן חיובי כך יתמעטו מחרחרי הריב ומדון.
התורה מספרת כי במעמד מתן תורה אלפי בני ישראל התייצבו מתוך אחדות תחת ההר לקבלת התורה. וביאורו של רש"י על הפסוק: 'ויחן שם ישראל נגד ההר', השימוש במילה 'ויחן' – המבטא לשון חנייה של יחיד, על אף שמדובר על כלל ישראל. הינו מכיוון שהיו מאוחדים "כאיש אחד בלב אחד". נראה אם כן שהאחדות מיישרת ומלכדת את השורות ומאפשרת לצלוח כל אתגר העומד בדרכנו.
ביום ראשון כ"ח באייר ימלאו 55 שנה לשחרור ירושלים, ולמלחמת ששת הימים בכללותה. תחושת האחדות ששרתה באומה לאור הניצחון ההיסטורי, בהחזרת תחושת הביטחון לתושבים, בד בבד עם ההצלחה ההיסטורית בגזרות הלחימה השונות הייתה לשם דבר בעולם כולו. רשתות הטלוויזיה בארה"ב יצאו בכליהם ואף אויבנו עמדו משתוממים אל מול ההצלחה הגדולה ואל מול האחדות העצומה ששררה בין כל חלקי העם.
היכולת שלנו למצוא את המאחד הינה ערובה לשרידותנו ולשגשוגנו כאומה וכחברה. איננו חייבים לחכות לאירועים דרמטיים על מנת להתאחד. וכלשון השיר האל-מותי של יענק'לה רוטבליט שהולחן בידי יאיר רוזנבלום: "אל תגידו יום יבוא, הביאו את היום".
מידי שנה, במהלך יום ל"ג בעומר, נערכים ברחבי הארץ תהלוכות אחדות יזומות בהם מתאחדים ילדים, מפגינים ברחובה של עיר בקריאות מלכדות ומאחדות ומתכנסים לאחר מכן לכינוסי ענק בהם שרים שירי חג ונהנים ממופעים ומאווירת שמחה אמיתית ופנימית.
לעיתים אנו עסוקים יתר על המידה בחיפוש אחר השונה והמפריד. דווקא הילדים אשר חפים מכל גאווה ופוליטיקה הם אשר יכולים להאיר את דרכינו בדרך אל האחדות האמיתית המובילה לניצחון אמיתי ונצחי.
הרב שרגא נתן דהן הינו קצין במיל. והינו בעל תואר שני בתחומי ניהול וטכנולוגיה ומוסמך לרבנות ודיינות. משמש יועץ ומרצה בגופים ציבוריים, ביטחוניים, חינוכיים ומדעיים בנושאי הלכה, טכנולוגיה, רפואה, מדע וחלל
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו