"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

שמחתנו באחדותנו: סוכת ישראל סוף־סוף יציבה

מתוך היכרות עמוקה עם בני החברה הישראלית, הריני מעיד שרוחות הפלגנות והפירוד מצויות ומועצמות, יותר בתקשורת מאשר בין האזרחים • יש בי שכנוע שנראה בקרוב ימים של שמחה אמיתית: עלייה של יהודים לארץ, חיזוק אחיזתנו בנחלת אבותינו ובבניין ירושלים

,עודכן
0השמעה
יחד בסוכה, צילום: מישל דוט קום

לעולם לא אשכח את חג הסוכות ושמחת תורה בבית חולים הדסה בירושלים, לאחר פציעתי הקשה בקרבות התעלה, במלחמת יום כיפור. רציתי מאוד לקיים אז את מצוות הישיבה בסוכה ולרקוד בשמחה עם ספר התורה, אך נבצר ממני, כמו ממרבית חבריי הפצועים בבתי החולים והלוחמים שהיו בעיצומם של קרבות קשים בסיני וברמת הגולן.

במשך אלפיים שנות גלות היהודים חיו בסוכות בכל השנה, גם בבתי האבן שלהם. הקיום היהודי היה ארעי וזמני. לא היה ליהודים ביטחון קיומי, ופעמים רבות הם נאלצו לנטוש את הבתים - הסוכות - ולנדוד. אחרי גלות ארוכה שמחירה בחיי אדם היה כבד מנשוא, שבנו הביתה אל המולדת ההיסטורית. אל ארץ ישראל שהובטחה על ידי האל לאברהם אבינו. הגלות הסתיימה, כבר לא צריך לנדוד, יש קביעות בחיי היהודים. סוכת ארץ ישראל יציבה, התקווה מתממשת בכל יום, אף שמלחמת יום כיפור לימדה אותי שעדיין צריך את קיר הברזל. אויבינו הקרובים והרחוקים מתקשים להשלים עם שיבת ציון. התקווה שלנו בת אלפיים, והיא תנצח את התקווה השקרית וקצרת הימים של המנסים לקום עלינו.

כבן הדור השני לשורדי שואה, כולי מלא שמחה על הזכות לחיות במדינת ישראל, ראשית צמיחת גאולתנו. בחג הסוכות ובשמחת תורה אנו מצווים לשמוח. הימים האלה נקראים גם "זמן שמחתנו". כדי שנוכל לשמוח באמת נדרשים שני דברים יסודיים: אמונה ואחדות.

אמונה שאנו שייכים לעם עתיק, שנגד כל הסיכויים ממשיך להלך על פני האדמה כשאימפריות ענקיות קרסו; עם שקיבל את התורה במעמד הר סיני ומסר את נפשו על ההליכה בדרכיה, גם כדי לשמש אור לגויים. לכל יהודי בעולם, יש בפנימיותו נקודה יהודית שמחברת אותו, גם בלי שירגיש, אל תורת הנצח של עם ישראל. שמחת התורה היא השמחה על היותנו העם הנבחר לשליחות מיוחדת, אינסופית, אל מול האנושות כולה.

השמחה היהודית אינה שמחה פרטית. שמחה יהודית היא שמחת יחד שבטי ישראל. הכוח האדיר של עם ישראל יכול להתגשם אך ורק באחדותו. ארבעת המינים מסמלים את הצורך באחדות, ואנו מתפללים שיבוא יום וכל היהודים יוכלו לשבת בסוכה אחת. כדי שנוכל לשמוח ממש, עלינו תמיד לזכור כי בני אב אחד אנחנו. משפחה עתיקה. מתוך היכרות עמוקה עם בני החברה הישראלית, הריני מעיד שרוחות הפלגנות והפירוד מצויות ומועצמות, יותר בתקשורת מאשר בין האזרחים. נכונו לנו עוד משימות גדולות, ובלי האחדות הפנימית לא נוכל להתמודד איתן.

יש בי שכנוע עמוק שנראה בקרוב ימים של שמחה אמיתית, עלייה גדולה של יהודים לארץ ישראל, חיזוק אחיזתנו בנחלת אבותינו ובבניין ירושלים, שהיא הלב הפועם של העם היהודי. מתוך שמחת הלב, נודה כולנו על הימים הגדולים שאנו זוכים לחיות בהם. ימים שיהודים התפללו וייחלו להם אלפי שנים.
מצווה גדולה להיות בשמחה תמיד, ובמיוחד בשמחת תורה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר