יש בכמה מקומות בתנ"ך ובתלמודים, הדרכה כללית שאדם צריך להתאבל עם הציבור כאשר יש הרג של רבים מישראל. כמובן גם הנפש הישרה חשה כך, בבחינת 'וְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל יֶהְגּוּ בִיגוֹנַי, ויִבְכּוּ אֶת הַשְּׂרֵפָה אֲשֶׁר שָׂרַף ד'". כעת אינו זמן של מסיבות, אלא של חשבון נפש והתכנסות פנימה, ואמירת תהילים לרפואה.
מצד הנגלה, ההרג התרחש כתוצאה מריבוי האנשים במקום צר מלהכיל. על כן גם החזרה בתשובה צריכה להיות קשורה בזה.
חשבון אישי של כל אחד מאיתנו, במה יוכל להתחזק בשמירת הכללים של הבטיחות. בנהיגה, באכילה, ברפואה, ובציות להוראות הממונים מטעם המדינה.
חשבון נפש רבני, של רבנים אשר עודדו השנה את ההמונים לעלות, למרות שהמשטרה אישרה רק עשירית מהכמות שהגיעו בפועל.
חשבון נפש לאומי, לחיזוק הרגולציה על בטיחות אירועים ותפקוד המשטרה, חיזוק שמירת התורה, וחיזוק האחדות היסודית תוך כדי המשך המחלוקות הפוליטיות בישראל.
מבחינה נסתרת, ישנן ודאי עוד סיבות אלוקיות לאסון הזה, הנסתרות להשם אלוקינו. כל אחד צריך לבדוק בציציותיו, לפשפש במעשיו, באילו מצוות הוא חלש, ולקחת על עצמו לתקן זאת בלי נדר. כל ישראל הם נשמה אחת בגופים מחולקים, והאסון הלאומי הוא גם אסון אישי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו