מימי חז"ל, ועד למכתש בירח על שם 'אבן עזרא' - האסטרונומיה היא "מדע יהודי מעל לכל ספק"

"המבט על השמיים הוא תחום יהודי מעל כל ספק", מסביר משה מאלי, מנכ"ל 'שאו מרום', חברה שמעבירה הרצאות ומרכזת פעילויות בנושאים השייכים לאסטרונומיה יהודית ולצפייה בשמיים.

הקבוצה המרוכזת בעיקר במצפה רמון, כוללת כ-30 מדריכים, שמנגישים לקהל מידע בתחום האסטרונומיה, הקשר בין היהדות לכוכבים ולגרמי השמיים, היחס של חכמינו לכוכבי הלכת, העיסוק הקדום של חכמינו בקביעת לוח השנה היהודי על פי כללי האסטרונומיה, ועוד, לרבות תצפיות בכוכבים ובמטאורים בשטח.

"היחס בין היהדות לגרמי השמיים מתחיל כבר בספר בראשית עצמו", מספר מאלי, "בו נאמר לאברהם אבינו, 'הבט נא השמיימה וספור הכוכבים', משה רבינו בהמשך אומר לעם ישראל 'והנכם היום ככוכבי השמיים לרוב', וישעיה הנביא שמצווה בנבואת הנחמה הגדולה ביותר, נבואת נחמו, אומר בסופה, 'שאו מרום עיניכם וראו'".

לדברי מאלי, כבר בפסוקים אלו, המקרא מציג את החיבור היהודי לסביבה הקוסמולוגית של כדור הארץ ומייחס לה ביטוי מרכזי של ברכה. בהמשך למקרא, גם חכמי ישראל בבית השני ואף אחרי כן, עסקו בצורה משמעותית בתחום, "הזוהר מספר על דוד המלך שבזמן שכל בני האדם הלכו לישון, היה הוא שוכב ומתבונן בכוכבים ומשבח את ה' על מעשי ידיו, וכפי שהוא אומר בספר תהילים 'כי אראה שמיך מעשה אצבעותיך ירח וכוכבים אשר יצרת'".

בהמשך, אותו מבט יהודי מפוכח אל ועל השמיים קיבל גם שם של מקצוע יהודי מובהק, "חכמת התכונה". זהו השם היהודי המקביל של ה'אסטרונומיה'. "על פי חכמינו", מסביר מאלי, "המסורת ציינה כי 'חכמי תכונה' היו בעם ישראל כבר בדורות הקדומים ביותר, וזוהו כשבט יששכר, 'החכמים יודעי העיתים'. כמו כן ראשי הסנהדרין היו צריכים להיות בקיאים בחוכמת התכונה".

העיסוק המוגבר בתחום בולט עוד יותר בתלמוד עצמו, למשל "שמואל האמורא איש נהרדעא מעיד על עצמו, "נהירין לי כוכבי דרקיעא כשבילי דנהרדעא", כלומר הוא בקי בנתיבים השונים של הכוכבים בלילה כפי שהוא בקי ברחובות עירו נהרדעא. כמו כן המשנה והגמרא משובצים בסיפורים רבים על הקשר בין צפייה בירח וחישובים אסטרונומיים", הוא מוסיף.

הרמב"ם והקשר בין נאס"א לאבן עזרא

העיסוק הנרחב באסטרונומיה המשיך בקרב חכמי עם ישראל גם בימי הביניים, וכפי שאומר מאלי עצמו, "אי אפשר להתייחס לתחום בלי להזכיר את הגדולים והמפורסמים, הרמב"ם בחיבורו המפורסם על הלכות קידוש החודש, האבן עזרא שאפילו נאס"א קראו על שמו מכתש בירח, הרלב"ג שהמצאותיו שימשו ספנים ואסטרונומים ויש עוד הרבה מה להאריך, עד ימינו ממש".

מה הבסיס לעיסוק הרחב הזה של חכמים באסטרונומיה?

"העיסוק היהודי באסטרונומיה נובע קודם כל מהתפיסה שהכול הוא יציר כפיו של ה'. כלומר הקב"ה ברא את הכוכבים הגדולים ביותר, את בני האנוש ואף את הנמלה הזעירה. ועל כן יש לעסוק בתחום ולראות את החכמה הנפלאה והמיוחדת שמתבטאת ביצירת כוכבי השמיים, ממילא החכמים חקרו את תנועת הכוכבים ואת המופעים שלהם הרבה מאד. בתחום הזה מפליא לראות כמה ידעו חכמי ישראל ועד כמה הם הקדימו רבים אחרים בהבנתם".

 כדי להסביר עד כמה התקדמו חכמינו בתחום מספר מאלי כי "בזמנו של האבן עזרא, אסטרונום שרצה להבין טוב בתחומו, היה צריך ללמוד עברית כדי להתמחות בידיעותיו של אחד הגדולים ביותר".

"סוד העיבור"

כמובן, תחום האסטרונומיה היהודית היה מפותח מאוד גם בזכות הלוח העברי שבנוי על הסנכרון בין החמה והלבנה, שלא כמו הלוח הנוצרי שמיוסד אך ורק על השמש והלוח המוסלמי שהירח בלבד משמש עבורו כנקודת המוצא לחישובים. דבר זה יוצר אתגר גדול, והביטוי "סוד העיבור" מבטא את הקושי והחכמה הגדולה שנצרכת כדי להצליח לייצר לוח שנה עברי.

ביטוי נוסף לעיסוק המורכב והאינטנסיבי של אבותינו בכוכבים מתבטא בעובדה, המוזכרת כבר במשנה ובחיבורים קדומים לה, שבזמן קיומו של בית המקדש ואף לאחר מכן, בכל ערב ראש חודש היו יוצאים כולם 'לחפש' את הלבנה, כדי לקדש את החודש. כל הציבור היה מחפש את רגע המולד כיון שנקודת הזמן הזה היא קשה מאד לאיתור וזיהוי. מי שמצא את הלבנה היה הולך להעיד על כך ועל פיו היו קובעים שהתחדש החודש.

עובדת העיסוק היהודי הנרחב באסטרונומיה אינה מוכרת כמעט בקרב הציבור הרחב ואת זה החליטו אנשי 'שאו מרום', שנוסדה לפני כשלוש וחצי שנים, לשנות. "בעזרת צוות של כשלושים מדריכים ומדריכות, אנו מעבירים הדרכות בכל הארץ ובמיוחד במצפה רמון, שבהם אנו מביטים יחד אל השמיים, בעזרת טלסקופים משוכללים, לייזרים, מודלים ושקופיות שפיתחנו במיוחד לצורך כך, והכל כדי לחבר את הציבור אל מה שהיה כאן פעם, אל המבט שהביטו אבותינו אל השמיים. כמובן שיש בתחום האסטרונומיה גם את התחום האסטרופיזיקלי, שאותו אנו משתדלים גם כן להנגיש באופן חווייתי לציבור", הוא מספר.

תצפיות האסטרונומיה מתקיימות במסגרת פסטיבל 'לילות מדבר' שמתקיים כל חודש אוגוסט בכל רחבי הנגב, מהנגב הצפוני ועד הערבה הדרומית. את הפסטיבל מובילה מחלקת התיירות ברשות לפיתוח הנגב ומשרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי. הפסטיבל מציע למעלה מ-300 פעילויות בעלות מסובסדת של כ-20 שקלים.