מחקר אקדמי ראשון מסוגו בישראל חושף את היקף תופעת ההטרדות המיניות בקרב אחיות דתיות מצד המטופלים שלהן. מהמחקר עולה כי כחצי מהאחיות (51%) דיווחו על חשיפה להטרדות מיניות מסוגים שונים בעבודה במהלך השנה האחרונה. עם זאת, ככל שחומרת ההטרדה עלתה, כך תדירות ההטרדה הספציפית ירדה.
הנתונים המצטברים מראים כי רמת החשיפה של אחיות דתיות להטרדות מיניות מצד מטופלים גבוהה, אולם ככל שהאחות אפיינה עצמה כדתייה יותר, כך דיווחה פחות על הטרדות מצד מטופלים; במקום לדווח להנהלת מחלקת הסיעוד, התברר כי האחיות בחרו שלא להתלונן והתמודדו לבדן עם האירוע הטראומטי.
עוד עולה במחקר כי במחלקות בתי החולים שבהן רמת אקלים ההקשבה היתה גבוהה - חשיפת האחיות להטרדות מיניות היתה נמוכה יותר. אקלים ההקשבה מתייחס להקשבה למטופל והבנתו, לאמפתיה כלפיו ולהיעדר שיפוט כלפי המטופל.
מחקר זה הוא המשך למחקר קודם באותו נושא שפורסם ב"ישראל היום" ובדק הטרדות מיניות באופן רחב בקרב כלל האחיות. במחקר הקודם מ־2013, שהוביל ד"ר איליה קגן, ראש החוג לסיעוד במכללה האקדמית אשקלון, נבחן היקף ההטרדות המיניות מצד מטופלים בקרב כלל הרופאות, האחיות וכוח העזר בשלושה בתי חולים, והממצאים היו מדאיגים מאוד: 69% מהרופאות ו־62% מהאחיות הוטרדו במהלך עבודתן: 17% מהרופאות ו־12% מהאחיות קיבלו נשיקה שלא היו מוכנות אליה, 37% מהרופאות, 25% מהאחיות ו־21% מכוח העזר הוטרדו בניסיון מצד מטופלים ליצור עימן קשר מיני.
מהמחקר החדש עולה עוד כי ככל שהאחות אפיינה עצמה כיותר דתייה, כך נמנעה מאינטראקציה טיפולית עם המטופל שהטריד אותה. נמצא כי 42% מהשונות באיכות הטיפול בין מטופלים מוסברת על ידי אופן ההעסקה וההימנעות מקשר טיפולי עם המטופל, שנמצא קשור לרמת הדתיות של האחות. מכאן, שבהטרדות מיניות גם האחות נפגעת וגם הטיפול הרפואי של המטופל המטריד.
המחקר החדש נערך על ידי שאלונים שניתנו לאחיות בלימודים מתקדמים בסיעוד כאשר גיל האחיות הוא בין 22 ל־64. כל אחת מהעונות לשאלון נמנית עם הזרם המסורתי־דתי או החרדי.
עורך המחקר, ד"ר איליה קגן, ראש החוג לסיעוד במכללה האקדמית אשקלון, אמר כי "יש כאן שלושה מעגלי פגיעה. המעגל הראשון הוא האחות עצמה שנפגעת מההטרדה, המעגל השני הוא המוסד שהטיפול שהוא מעניק נפגע בגלל הפגיעה באחות, והמעגל השלישי הוא המטופל עצמו, שהטיפול בו יורד בגלל הפגיעה שהוא חולל. המעגלים האלו חייבים לעלות לתודעה כי יש להם השפעה דרמטית על בית החולים, הצוות וגם המטופל עצמו".
למעשה, מבחינה זו הטרדות מיניות מצד מטופלים פוגעות ביכולת האחות לאזן בין הענקת טיפול לבין הגנה עצמית ומייצרות קונפליקט פנימי באשר לתפקידן כמטפלות - קונפליקט המוביל להתמודדות דרך שמירת ריחוק מהמטופל.
ד"ר איליה קגן מסכם ואומר כי ההשלכות המעשיות בעקבות המחקר הן חד־משמעיות: "השדרה הניהולית בכל ארגון בריאות, סיעוד, רפואה ומקצועות הבריאות, חייבת לפתח תוכניות התערבויות יישומיות המקדמות אקלים של הקשבה, לפתח מענים מותאמים, תרבותית ודתית, תוך יצירת מסלולי דיווח ייעודיים. תהליך דיווח המגן על אחיות בסביבת העבודה יבטיח איכות טיפול מתמשך, יסייע להפגת הקונפליקט וישמר את האחיות בבית החולים".
המחקר מפורסם במאמר האחרון בסדרת מאמרים על אלימות כלפי אחיות, של צוות החוקרים: ד"ר סיגל תקווה שפרן מהמרכז האקדמי "לב" ובית החולים הדסה בירושלים, ד"ר גילי גבאי מהמכללה האקדמית אחווה וד"ר קגן, ראש החוג לסיעוד במכללה האקדמית אשקלון.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו