מחקר של מכון כללית למחקר המתפרסם בכתב העת הרפואי Science, ונערך בשיתוף חוקרים מאוניברסיטת הרווארד, אוניברסיטת בן-גוריון ואוניברסיטת תל-אביב, ובדק מאות אלפי אנשים מעשרות אלפי משקי בית בישראל, בחן את השפעת החיסון בתקופת הגל הרביעי שהזן הדומיננטי בישראל היה זן הדלתא.
במחקר עלה כי חיסון הורה אחד במנת חיסון שלישית (בוסטר) מפחית את הסיכון להדבקת ילדיהם הגרים באותו הבית ב-20.8%, בהשוואה להורים שחוסנו בשתי מנות חיסון בלבד. חיסון שני הורים במנת בוסטר הפחית את ההדבקה בקרב הילדים ב-58.1%.
המחברים בדקו גם את השפעת החיסון בתקופת הגל הראשון, בין דצמבר 2020 למרץ 2021, כשאלפא היה הזן הדומיננטי. במהלך תקופה זו המחברים חקרו 400,733 נבדקים שהיו מתחת לגיל חיסון (גיל 15 ומטה) באותה עת מ-155,305 משקי בית שונים. הם השוו הורים לא מחוסנים כלל להורים שקיבלו שתי מנות של חיסון ומצאו שההגנה העקיפה של חיסון הורים על ילדיהם חזקה אפילו יותר מהממצאים במהלך גל הדלתא.
"שכבת הגנה חדשה": בנט חשף שאושר חיסון רביעי לבני 60 ומעלה בישראל // צילום: לע"מ
בהסתכלות על תת-קבוצות ספציפיות, החוקרים מצאו שההשפעה העקיפה של חיסון ההורים היא עקבית על פני משקי בית בגדלים שונים ועל פני קבוצות גיל שונות של ילדים, לרבות בקרב ילדים עד גיל שנתיים ו-6-3 שנים, אשר גם כיום אינם מועמדים לחיסון.
בנוסף, המחקר בחן את המנגנונים בהם פועל אפקט זה והראה שלא רק שלהורה מחוסן יש סיכויי הדבקה נמוכים יותר, אלא שאם בכל זאת נדבק, סיכוייו להדביק אחרים פחותים.
תוצאות המחקר מראות כי חיסון הורים מעניק הגנה משמעותית לילדים המתגוררים באותו משק בית. תוצאות אלו מחזקות את חשיבות הגברת החיסונים בקרב אוכלוסיית הזכאיות לחיסון על מנת לסייע בבלימת התפשטות מגיפת הקורונה, ולהגן על אלו שאינם יכולים להתחסן.
את המחקר ערכו ד"ר סמאח חאיכ, ד"ר גלית שחם, יתיר בן שלמה, ד"ר אלדד קפטן ,ד"ר נעה דגן, פרופ' רן בליצר וד"ר נועם ברדה ממכון המחקר של כללית. פרופ' מארק ליפשיץ מבית ספר לבריאות הציבור באוניברסיטת הארוורד, פרופ' בן רייס מבית החולים לילדים בבוסטון ובית הספר לרפואה באוניברסיטת הארוורד, וד"ר דניאל נבו מאוניברסיטת תל-אביב.
לדברי ד"ר סמאח חאיכ, חוקרת בכירה במכון כללית למחקר: "החיסונים משפיעים לא רק על המתחסנים עצמם, אלא גם מעניקים חסינות עקיפה ללא-מחוסנים שגרים באותו הבית. המחקר הנוכחי מדגיש את ההגנה העקיפה שהורים מחוסנים מספקים לילדיהם הלא מחוסנים, ללא קשר לגיל הילד או למספר הילדים בבית, ובמהלך שני גלים שונים: בגל של זן האלפא ובגל של זן הדלתא".
ד"ר נועם ברדה, ראש תחום האפידמיולוגיה והמחקר במכון כללית למחקר ומרצה באוניברסיטת בן-גוריון, מוסיף: "בעוד שטווח הגילאים הזכאים לחיסון מתרחב, עדיין ישנם מספר גדול של ילדים ובני-נוער שאינם מחוסנים. המחקר הנוכחי מראה שחיסון הורים מעניק הגנה משמעותית לילדים הגרים באותו הבית, ומדגיש שהחיסון מגן לא רק על המחוסנים, אלא גם על הקרובים להם".
פרופ' רן בליצר, מנהל מכון כללית למחקר ומנהל מערך החדשנות של כללית, אמר: "המחקר שפורסם היום ב-Science מצביע על כך שהורים המחוסנים במנה השלישית מספקים הגנה משמעותית מהדבקה לילדיהם הלא מחוסנים. המחקר בחן וכימת מספר מנגנונים בהם מוקנית אותה הגנה בלתי-ישירה מהורים מחוסנים לילדיהם, ביניהם עדות לסיכויי הדבקה נמוכים יותר מהורים מחוסנים אשר נדבקו בקורונה (זן דלתא וקודמיו), זאת בהשוואה להורים לא מחוסנים שנדבקו בקורונה, בסיכון להדביק את ילדיהם הלא מחוסנים".
פרופ' מארק ליפשיץ, מנהל המרכז לדינמיקה של מחלות מדבקות ופרופ' בבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת הרווארד, אמר: "זוהי דוגמה נוספת לערכם של נתונים עשירים ומלאים מהסוג שנמצא בכללית בכדי לענות על שאלות מדעיות חשובות לבריאות הציבור. הידיעה שהחיסון מגן לא רק על המתחסנים אלא גם על בני-ביתם צריכה לעודד כל הורה מתלבט להתחסן, ובמידת הצורך לקבל את הבוסטר".
פרופ' בן רייס, ראש קבוצת הרפואה המנבאת בבית חולים לילדים של בוסטון, וביה"ס לרפואה בהרווארד אמר: "בייחוד במשפחות עם ילדים צעירים מדי מכדי לקבל את החיסון, מחקר זה מספק עדות ברורה לחשיבות חיסון ההורים – המגנים בכך לא רק על עצמם, אלא גם מספקים הגנה חשובה לילדיהם".
ד"ר דניאל נבו, מרצה בכיר בחוג לסטטיסטיקה וחקר ביצועים באוניברסיטת תל-אביב: "התוצאות ממחקר זה מדגימות כיצד ניסוח מדויק של שאלות סיבתיות, ומענה עליהן בשיטות המתאימות בשימוש במאגרי מידע עשירים, מובילים לתשובות בעלות ערך. אנחנו כעת צעד אחד קרוב יותר להבנת ההשפעה הכוללת של חיסונים על האוכלוסייה".
המחקר התאפשר בזכות תרומת משפחת ברקוביץ' לשיתוף הפעולה המדעי בין הרווארד ומכון כללית למחקר
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו