"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

זאת הסיבה לשכיחות של מחלת העיניים קרטוקונוס בדרום

מחקר העלה כי קיים קשר בין התפתחות המחלה לנישואי קרובים • השכיחות הגבוהה ביותר נמצאה במגזר הבדואי • מומחה: "ייתכן שבכל מגזר עם הרבה חתונות בין בני דודים, נמצא שכיחות גבוהה למחלה"

,עודכן
0השמעה
אילוסטרציה, צילום: Getty Images

קרטוקונוס היא מחלת עיניים תורשתית שגורמת לכמה ליקויי ראייה. חשוב מאוד לאבחן אותה בהקדם, ולמצוא פתרונות נכונים למניעת החמרת המצב. בשנים האחרונות, נערכו כמה מחקרים שעוזרים להבין כיצד מתפתחת המחלה, ופותחו טיפולים חדשניים. המחקרים החדשים נותנים ביסוס מחקרי לחשד בדבר היותה של מחלת העיניים קרטוקונוס מחלה גנטית.

מחקר מהתקופה האחרונה, שעסק בהפיכת צורת הקרנית מכיפה לחרוט, גילה שהסיבה למחלה ולחולשה של הקרנית ולהתעוותות הצורה שלה קשורה לחוסר איזון אנזימי, שבעקבותיו הרדיקלים החופשיים עלולים לפגוע בחלבונים שבקרנית - והמבנה שלה ישתנה. המקור לאותו חוסר באנזימים הוא גנטי, עובדה המחזקת את ההשערה שקרטוקנוס היא מחלה תורשתית.

לדברי פרופ' אריאלה גורדון-שאג, ראש החוג למדעי האופטומטריה במכללה האקדמית הדסה, "במחקר שפורסם בתחום בקרב סטודנטים ערבים בחיפה, נמצאה שכיחות של קרטוקונוס של 3.2%. השכיחות הכי גבוהה הייתה אצל סטודנטים מהמגזר הבדואי - 20% היו עם קרטוקונוס, אבל היה מדגם יחסי קטן".

החוקרת הוסיפה שמדובר בממצא לא מפתיע: "יש שכיחות גדולה של קרטוקונוס במגזר הבדואי. במחקרים שלנו מצאנו שנישואי קרובים הם גורם סיכון למחלת קרטוקונוס. כך בכל מגזר עם הרבה חתונות בין בני דודים, ייתכן שנמצא שכיחות גבוהה".

בהקשר זה יש לציין כי מדובר בממצא חשוב לאור המסקנה החד-משמעית: במקרים שבהם מופיע סיפור משפחתי של מחלת קרטוקונוס, על כל בני המשפחה לגשת לבדיקת עיניים מתאימה בהקדם.
השכיחות המדווחת של המחלה היא אחת ל-2,000 בני אדם. יחד עם זאת, יש גם הערכות שלפיהן חלק גדול יותר מהאוכלוסייה סובל מקרטוקונוס ברמת חומרה כזו או אחרת, ושבמקרים רבים היא פשוט לא מאובחנת, בשל חוסר מודעות אליה.

לדברי ארזה פרוכטר, אופטומטריסטית קלינית B.Sc, "יש פנייה של פי עשרה לקליניקה מאזורי פריפריה מרוחקים, בעיקר מאזור הדרום, לעומת המרכז".

פרוכטר מוסיפה כי "בעשור האחרון שמתי לב שרוב המטופלים פונים מהפריפריה, במיוחד מאזור באר שבע. הדבר נובע בעיקר משכיחות גבוהה של נישואים בתוך המשפחה (בעיקר במגזר הבדואי) ומאלרגיות שונות, וחוסר מודעות לטיפול נכון בבעיה".

אז איך מאבחנים המחלה? פרוכטר מסבירה שקרטוקונוס מתפתחת בדרך כלל בגיל ההתבגרות או בשנות העשרה המאוחרות (בגילים 16-15 או 20). המחלה כוללת ירידה בראייה, במקביל לעלייה בצילינדר.

חולי קרטוקונוס מעידים על ראייה מעוותת ו/או מטושטשת של דמויות ועצמים. סימנים אלה מחמירים עם ההתפתחות במחלה, שלרוב מתפתחת באופן איטי והדרגתי לאורך שנים. עם זאת, המחלה עשויה גם להתפתח בקצב מהיר ולהגיע לשיאה בתוך חודשים ספורים בלבד. רבים מהחולים אף מעידים על רגישות מוגברת לאור.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר