בודדים בהנהלת משרד הבריאות מודעים לדרמה שעוברת לאחרונה על מנהל אגף האכיפה והפיקוח, ד"ר רוני ברקוביץ'. המומחה לרוקחות, ומי שאחראי להחרמת תרופות מזויפות ושקיקים עם הסם התורן החביב על בני הנוער, גילה להפתעתו כי לרכבו הוצמד מכשיר איתור משוכלל שמתעד את כל תנועותיו. למרות החשד כי הוא נמצא תחת מעקב של גורמים עברייניים, סירב ברקוביץ' להצעת משרד הבריאות להצמיד לו מאבטח. המשטרה מסיירת מדי יום סביב מקום מגוריו, וביתו הוקף במצלמות אבטחה הנמצאות תחת בקרה במשך כל שעות היממה.
לראשונה מוכן ברקוביץ' לגולל את מה שלא חשף בפני עובדיו, הקולגות שלו ואפילו חבריו הקרובים, כדי שלא להלחיצם. "זה היה לפני ארבעה חודשים, בפברואר, בזמן ששהיתי במשרדים של לשכת הבריאות ברמלה", הוא מספר על הגילוי המטריד. "הרכב שלי היה בחניה ליד השוק של רמלה, והחלטתי להיכנס לשם לרגע כדי לקנות פירות. כשסיימתי, פתחתי את הבגאז' של הרכב, שמתי את שקית הקניות, וכשסגרתי את הדלת הבחנתי במכשיר שחור מוזר, בגודל של קופסת סיגריות, שהיה מוחבא מאחורי לוחית הרישוי. ראיתי שמהבהב משם אור ירוק.
"צילמתי את המכשיר, ושלחתי את התמונה לחוקר הפרטי שעובד עם משרד הבריאות. הוא מייד חזר אלי ואמר שמדובר בהתקן מתוחכם, שכולל בתוכו GPS, עם סוללה שמספיקה לשבועיים, ושמאפשר לעקוב אחר התנועות של הרכב מרחוק. החוקר גם אמר שמי שעוקב אחריי השקיע ושילם 3,000 שקלים עבור המכשיר".
נלחצת?
"לא בשלב הזה. נסעתי עם המתקן עד לתחנת משטרת הראל במבשרת ציון, היכן שאני גר. בדרך תהיתי עם עצמי למי חשוב לעקוב אחריי, והיה לי ברור שזה קשור לעבודה. עברו לי בראש שמות ודמויות של מאה אנשים, שסגרתי להם מקומות בגלל מכירת סמים, שהעדתי נגדם בבית משפט, שהחרמתי להם תרופות ותוספי תזונה לא חוקיים.
"רק כשנכנסתי למשטרה עם המכשיר קצת נבהלתי. הם סגרו מייד את המקום ולא נתנו לאף אחד להיכנס מחשש שמדובר בפצצה. רובוט של החבלה פירק את המכשיר, והחבלנים בדקו את הרכב, לקחו טביעות אצבע ואפילו הביאו כלבים שיודעים לאתר חומרי נפץ".
אתה יודע להעריך היום האם רצו לגלות משהו על אודותיך או שחלילה חשבו להתנקש בחייך?
"קשה להעריך. אולי זה מישהו שהפרנסה שלו נפגעה ורצה לנקום בי. אולי חיפשו משהו מפליל. האפשרות שמישהו חיכה לשעת כושר כדי להתנקש בחיי גם עלתה. מאז, בכל בוקר, אני בודק את האוטו כמו שהמשטרה לימדה אותי. לילדים אני לא מרשה להיכנס אליו לפני שאני מניע אותו.
"אני מודה שהבאתי בחשבון שבתפקיד שלי יהיו איומים, תקיפות בעת פשיטות על בתי עסק, פעם חשוד אפילו כיוון אלינו אקדח כי חשב שבאים לחסל אותו. בשום שלב לא חשבתי שייאלצו להחליף לי את הרכב בגלל מעקב, או שמשרד הבריאות יתקין לי בבית לחצן מצוקה. עד עכשיו, בכל פעם שאני מסובב את המפתח בתוך הסוויץ', אני מהסס לרגע".
אתה מוצא קשר בין האיומים על ד"ר שרון אלרעי פרייס לבין המעקב אחריך?
"שנינו שומרי סף שלא מתפשרים בעבודה שלנו ובשמירה על בריאות הציבור. מישהו באמת חשב שבגלל זה אפסיק לסגור מקומות שמוכרים סמים וחומרים פסיכו־אקטיביים לבני נוער? אין דבר כזה. אם אותו אדם חושב שהמעקב שלו מהלך עלי אימים, אז שיידע שאני והצוות שלי נמשיך באכיפה המקצועית".
יצא לך לדבר עם ד"ר אלרעי פרייס על הצעדים האלימים כלפיכם?
"אני מדבר איתה, אבל לא על הדברים האלה".
חקירת המשטרה טרם העלתה דבר, זה מטריד אותך?
"זה מנקר בראש. חשוב לי שימצאו את מי שעשה את זה".
"הענישה אינה ראויה"
חזותו של ברקוביץ' (47), גרוש ואב לשלושה, אינה מזכירה שום סטיגמה על אדם העושה לילות כימים במרדף עיקש אחרי סוחרי סמים למיניהם. הוא חייכן, אופטימי, צנוע וחף מביטויים כוחניים או מהצהרות ריקות מתוכן.
הוא נולד בירושלים לאליזבת', פסנתרנית וסמנכ"לית קשרי חוץ באקדמיה למוסיקה, ולד"ר צבי הרמן ברקוביץ', רופא ילדים מוכר בעיר הבירה - בין השאר משום שהוא משמש יותר משני עשורים רופאו האישי של בנימין נתניהו. ברקוביץ' האב היה הרופא שהזריק את חיסון הקורונה הראשון לראש הממשלה לשעבר, מול מצלמות הטלוויזיה.
"במשפחה שלי יש לא מעט רופאים", הוא מחייך. "סבא שלי מצד אמא, פרופ' אמריק לקס, הקים את מחלקת הרדיולוגיה בבית החולים הדסה. דודה שלי היא פרופ' ורה ליבוביץ', מומחית לרפואת עור בהדסה. מאחר שבבית דיברו הרבה על רפואה, אבל גם על הצדדים התובעניים של המקצוע, אחי הבכור ואני בחרנו בשביל הביניים ולמדנו רוקחות. סבא ואבא מעולם לא דחקו בנו להיות רופאים.
"אחרי השירות הצבאי נסעתי להונגריה, ולמדתי חמש שנים לתואר ראשון ושני ברוקחות. סיימתי בשנת 2000, והתחלתי לעבוד כרוקח בקופת חולים בירושלים. במקביל, עשיתי דוקטורט באוניברסיטה העברית וגם למדתי לתואר שני במדיניות ציבורית, במסגרת תוכנית מנהלים של שירות המדינה. שאפתי לעסוק במחקר או לשמש מנהל במשרד הבריאות".
לתפקיד הנוכחי הוא נכנס ב־2017, לאחר ששימש כשמונה שנים רוקח מבצעי בשטח וסגן ראש האגף. במסגרת תפקידו אחראי ברקוביץ' לאכיפת הפשיעה הפרמצבטית (תעשיית התרופות) על כל היבטיה: החל מסחר ומכירה של תרופות ותוספי תזונה מזויפים, דרך הפצת סמי פיצוציות ומסיבות, מכירה של סטרואידים אסורים וחומרים מסוכנים המשמשים להחלקות שיער, ועד להחרמת משקאות אלכוהוליים מזויפים. הוא וצוותו - המונים יחד תשעה איש בלבד - מחרימים את המוצרים האסורים, נותנים חוות דעת למשטרה ולפרקליטות, ומגיעים להעיד בבתי המשפט.
"זה תפקיד קשה ומאתגר, ותמיד צריך להיות בהיכון כי כל הזמן יש הפתעות", אומר ברקוביץ', תוך כדי שהוא מניח על השולחן תיק גב שחור ושקית ניילון ענקית. הוא שולף משניהם שלל בקבוקים, קופסאות ותרופות. כל המוצרים מזויפים, ובהם אלכוהול שנמכר בשבעה שקלים לבקבוק, כדורי ויאגרה, סטרואידים לפיתוח מסת שריר ומשחות שנמכרות כ"טבעיות" ומכילות חומרים כימיים.
"בכל שנה אנחנו תופסים כחצי מיליון סטרואידים, כולל כדורים, אבקות וזריקות", נמחק החיוך מפניו. "למרות שאנחנו מחרימים המון חומרים אסורים, קשה לי לא לחשוב על כמה אנחנו לא תופסים. הבעיה בארץ היא שאין הרתעה, כי הענישה נמוכה ואינה ראויה לטעמי. המקסימום בחוק על הפצה של חומרים מזויפים הוא שלוש שנות מאסר. לרוב, המפיץ שפיזר את הסמים המסוכנים בכל הארץ מקבל פחות, ומשתחרר על שליש. לפעמים אנחנו תופסים את אותו אדם פעמיים ואפילו שלוש על אותה עבירה".
לא נשמע הגיוני שמישהו ימות בגלל תרופה מזויפת, ומי שמכר אותה לא יישב שנים רבות בכלא.
"אין נתונים על מתים בגלל צריכת תרופה כזו, כי מי שקיבל התקף לב כתוצאה, למשל, משימוש בוויאגרה או בכדורי הרזייה מזוייפים - לא עובר ניתוח לאחר המוות. אני יודע על אדם שהשתמש במעין תוסף תזונה סיני, שנקרא TIGER KING, ושהכיל למעשה את החומר הפעיל של הוויאגרה, ואושפז לאחר מכן עם אי־ספיקת כליות. גם במקרה הזה הוטלו על המוכר שלוש שנות מאסר".
אז אולי המחוקק הוא שלא מבין את המשמעות של שמירה על בריאות הציבור?
"זו הסיבה שהצוות שלי ואני מגיעים מדי פעם לוועדות בכנסת. מתסכל אותי לראות עבריינים שחוזרים על אותן עבירות, אחרי שישבו בכלא. הם אמנם לא הרוב, אבל זה עדיין מטריד. רשות המכס והמסים מנסה להכאיב לאותם עבריינים בכיס, ולא פעם מחרימים להם את הרכב או את הבית בשביל ההרתעה, אבל צריך יותר מזה".
יש לך תחושה שאתה רץ סביב הזנב שלך?
"אני לא עושה את העבודה הזו בשביל משכורת. זו שליחות. אני מציל חיים. סמי פיצוציות יכולים להרוג. גם אלכוהול מזויף. לפני ארבע שנים מתו 13 איש שקנו בדרום בקבוקים מזויפים של וודקה וברנדי כי היה בהם ריכוז גבוה של מתנול, שהוא חומר רעיל שיכול לגרום לעיוורון או למוות. 50 פיצוציות מהדרום מכרו אלכוהול כזה. הצלחנו להחרים מאות בקבוקים כאלה, ואני אומר בוודאות שהצלנו חיים של עשרות אנשים.
"אני משתדל לא להסתכל על השלילי בעבודה שלי, ולא לחשוב כל היום על כמה התופעות האלה נרחבות. אני בוחר בחיובי. אם בזכות הרצאה בבית ספר ניגש אלי ילד ואומר שלא ידע עד כמה סם הפיצוציות מסוכן, ושיותר הוא לא ייקח אותו - אני מאושר. הצלתי ילד אחד וזה שווה את הלילות ללא שינה, את ההקפצות ואת האיומים והכעסים מצד בעלי העסקים שנתפסים".
"לא ידענו מה זה קורונה"
כשברקוביץ' בחר להצטרף לאגף לאכיפה ולפיקוח, הוא הביא בחשבון כי התמודדות מול עבריינים תהיה טעונה. בשום שלב לא האמין כי אזרח אחד, עם תחילת מגיפת הקורונה, יהפוך אותו לכוכב רשת ולפנים הראשונות של התפשטות הווירוס בישראל - עוד בטרם התרגלנו לטון הדיבור המונוטוני של מנכ"ל משרד הבריאות לשעבר, משה בר סימן טוב.
לפני שהתגלה חולה מספר 1, בעליה של חנות הפיראט האדום באור יהודה, מונו ברקוביץ' וצוותו לאחראים לאכיפת בידודים של תושבים שחזרו מחו"ל. בתקופה הראשונה, בפברואר 2020, הם היו לבד: ברקוביץ', סגנו, ו־14 עובדים מהאגף ומהמנהלה ששימשו פקחים. רק אחר כך נכנסה לתמונה גם המשטרה.
"בר סימן טוב ביקש ממני שהאגף ייקח על עצמו את עבודת האכיפה, והדגיש שמדובר במשימה לאומית", הוא משחזר. "דיברנו כשעוד לא היו מאומתים בישראל. לא ידענו מה זה קורונה, אבל כולם ראו את הסרטונים מסין שבהם מופיעות גופות זרוקות ברחובות. כל העולם היה מבוהל.
"למרות שזה לא היה תפקידו של האגף, ושאף אחד אצלנו לא מומחה למגיפות, לא היה לי שום היסוס. חוץ מעובד אחד, שהתעקש לא לקחת חלק, כולם נרתמו למשימה למרות שהיו קצת בלחץ. הלכנו למחסנים לשעת חירום כדי לקבל מסיכות, חלוקים, כפפות ומשקפי מגן, וגם לשמוע את מעט המידע שהיה אז על הווירוס. בהתאם, גיבשנו נהלים לבדיקות ולבידודים.
"ואז הגיעו הטיסות הראשונות מספרד, מאיטליה ומתאילנד. לכולם הודיעו שהם נדרשים להיכנס לבידוד, ואנחנו עברנו בין הבתים כדי לבדוק שהם לא מפירים את ההנחיות. התקשרנו למבודדים והודענו מראש שאנחנו מגיעים לביקורי בית. אחד הראשונים ברשימה היה תושב מאזור רמלה, שחזר מתאילנד. פעמיים שוחחנו איתו בטלפון כי לא מצאנו את הבית. הוא הגיב באדיבות ואמר שהוא ממתין לנו. כשפתחתי את השער, כדי לראות מרחוק שהוא נמצא, הוא התפרץ עלינו ללא סיבה".
בסרטון הוויראלי, שצולם על ידי הפקחים והפך לנצפה ביותר של משרד הבריאות, נראה האזרח כשהוא מתעטש על ברקוביץ' ומקלל את הצוות שלצידו. "אני שם עליכם זין, יא בני זונות", גידף. "הנה, אני בבית שלי, יא מניאק". ברקוביץ' שמר על קור רוח וביקש באדיבות לראות מסמך מזהה. "תביאי את תעודת הזהות", קרא האזרח לאשתו, ששהתה בבית. "הנה, אני אתעטש עליך עוד פעם". בזמן שברקוביץ' בדק את הפרטים, המשיך האזרח להתעטש עליו שוב ושוב. כשנשאל מדוע הוא מתנהג כך, סיפק את התשובה המנומסת: "יא שרמוטות".
נבהלת?
"לא. הוא גם לא הפחיד אותי. הופתעתי מעוצמת הזעם. אנחנו רגילים לזה מעבריינים, לא מאזרח שלא חשוד בעבירה פלילית. למרות שהיינו ממוגנים, קצת חששנו מהווירוס והקפדנו לעמוד במרחק. כשסיימנו, המשכנו למקום אחר. בהמשך היום הסרטון עלה לרשת על ידי משרד הבריאות, כדי להראות מה עברנו במסגרת העבודה. התגובות כלפינו היו מאוד מפרגנות. התקשרו אלי אנשים שלא שמעתי מהם מאז בר המצווה. מנגד, לילדים שלי היה קשה. פתאום כל המדינה רואה שמקללים את אבא שלהם ויורקים עליו. זה הביך אותם".
גם לך היה קשה?
"רק עם התחושות של הילדים. עשינו את העבודה שלנו. אנשים מסביב שאלו אותי למה לא עניתי לאזרח, והרגשתי שהם נפגעו בשבילי. הסברתי שבאנו בתור אנשי משרד הבריאות ולא כדי להתעמת עם אנשים. אחרי שסיימנו את ביקורי הבית, הגשתי נגד אותו אזרח תלונה במשטרה על תקיפת עובד ציבור וחשד להפצת מחלה. לא עקבתי יותר אחרי הפרשה".
הוא התנצל בפניך אחרי התקרית?
"לא שאני יודע, ולא בפניי אישית".
נתקלת בעוד מקרים דומים?
"היו עוד מבודדים שקיללו אותנו, אבל לא באותה עוצמה. היו כאלה שזרקו עלינו דליים של מים מהגג. בעיקרון, השתדלנו לא להיכנס לבתים וביקשנו שיציצו אלינו מהחלונות. מצד שני, הסרטון של הקללות גרם ללא מעט מבודדים להבין עם מה אנחנו מתמודדים. הם קיבלו אותנו יפה, ואפילו ביקשו להצטלם איתנו. האמת, אני לא מתגעגע לתקופה הזו".
מצאת זיופים בתרופות לקורונה?
"מצאנו תוספים שלכאורה אמורים לסייע להחלים מהווירוס או לא להידבק בו, ושהכילו שמנים אתריים. זיופים היו בעיקר בבקבוקי האלכוג'ל. היו גם מתחזים שטענו שהם יכולים לרפא קורונה באמצעות קול או בעזרת תרופות שרקחו, ואחרי בדיקת מעבדה גילינו שה'תרופות' האלה הכילו בעיקר מים ופטל".
"תופעות לוואי קשות"
הנושא שעומד בראש מעייניו של ברקוביץ' בימים אלו, הוא ההתפשטות המדאיגה של שאיפת גז קצפות בקרב בני הנוער - בוודאי כשבפתח החופש הגדול. בקבוק המתכת הקטן, שמשמש בעיקר קונדיטורים, הפך ללהיט הסוטול העכשווי בקרב בני 17-13, ושלח לבוידם את האובססיה הממכרת לגז המזגנים.
גז הקצפות אינו יקר, והשימוש בו גורם לתחושת ריחוף וניתוק במשך דקה. ניתן לרכוש חבילה של 24 בקבוקים בכל סופרמרקט, אולם בפיצוציות הם נמכרים עם מעטפת ממתכת, שבראשה נמצא נוקר לשחרור הגז.
התופעה החלה לפני כשנה וחצי, התגברה בתקופת הקורונה, ובחצי השנה האחרונה הפכה לסם האהוב ביותר על תלמידי חטיבות הביניים והתיכונים. בהתחלה הוא נרכש דרך הטלגרם, אולם הסוחרים זיהו את הביקוש והחלו לייבא מכולות של עשרות אלפי בקבוקים, הנשלחים ישירות לפיצוציות. בחודשים האחרונים החרים האגף של ברקוביץ' כ־600 אלף בקבוקים - כמות שיכולה להספיק לבני הנוער בישראל לשנה שלמה.
"מדובר במשנה משחק בעולם ההתמכרויות של בני הנוער היום", ממולל ברקוביץ' בידו את אחד ממאות הבקבוקים הכסופים הנמצאים במשרדו. "זה מוצר חוקי שמשמש למטרה לא חוקית. הוא זמין וזול, ולא מותיר סימנים לאחר השימוש. בעזרת המעטפת עם הנוקר, התלמידים יוצרים חור, מרוקנים את הגז לתוך בלון ומשם שואפים אותו. שאיפה ישירות מהבקבוק עלולה לגרום לכוויות בפה.
"הגז הוא חמצן דו־חנקני, שבריכוז של 50 אחוז משמש גז צחוק אצל רופאי השיניים. בני הנוער צורכים אותו בריכוז של 100 אחוז. מאחר שכל בקבוק מספיק לדקה, הם שואפים לפעמים 20 בקבוקים אחד אחרי השני. זו תופעה מדאיגה".
מהן הסכנות שנובעות משאיפת הגז?
"אנחנו עדיין לא מכירים את כל הסכנות הרפואיות, כי מדובר בהתמכרות חדשה יחסית, אבל בני הנוער בוודאות מסתכנים באיבוד שיקול הדעת. אם הם בחוץ, הם עלולים לרוץ לכביש ולהידרס. אם יעדיפו את החוף, הם יכולים להיכנס לים ולטבוע. תסתובבו בחופים בישראל ותראו כמה בקבוקים ריקים כאלה זרוקים שם".
קשה להרתיע תלמידים בנימוק כמו "איבוד שיקול הדעת".
"לפעמים, בהרצאות שאני מעביר בבתי ספר, אחד התלמידים אומר שקנאביס זה צמח ושקוקאין זה עלים, ולכן מדובר במשהו טבעי. אני עונה שלא חסרים בעולם צמחים רעילים שיכולים לגרום למוות, להזיות ולעוד תופעות לוואי. גז קצפות בשילוב אלכוהול מגביר את תחושת הריחוף ויכול להוביל גם לתופעות לוואי קשות.
"בתקופה האחרונה אנחנו עובדים מול טוקסיקולוגים מומחים, כדי להכין לפרקליטות ולמשטרה דו"ח על שימוש בגז. בין השאר, אנחנו בוחנים את האפשרות ששימוש מרובה עלול לגרום לדום נשימתי, להפרעות בקצב הלב ואולי אפילו לפגיעה מוחית. פנינו לכל בתי החולים בארץ וביקשנו שידווחו לנו על אשפוזים של צעירים עם תופעות חריגות - למשל, ילד שנפל ללא סיבה מהגג. זו אחת הדרכים לעקוב אחר תופעות הלוואי של המשתמשים".
יש דרך חוקית לטפל בתופעה לאור העובדה שמדובר במוצר שאינו מזויף?
"זה הקושי הגדול של אגף האכיפה, והנושא נמצא כיום בראש סדר העדיפויות שלנו. רוב הפוקוס מכוון לשם, ואין ספק שזה האתגר הגדול ביותר שלנו בתקופה האחרונה, מאחר שגז הקצפות אינו מוצר שאפשר להכניס לפקודת הסמים. אי אפשר להוריד אותו מהמדפים, רק להחרים אם הוא נמכר בפיצוציות או מיובא לארץ בכמויות גדולות בלי שיהיה מיועד לספק מורשה.
"בשבוע האחרון שוחחתי עם המקבילים שלי בצרפת ובקפריסין, משום שגם שם התופעה הזו תופסת תאוצה רצינית. זה הופך לגלובלי. אנחנו, ביחד עם המשטרה והפרקליטות, דנים בדרכים לעצור את התופעה או לפחות לצמצם אותה בצורה ניכרת. אחד הדברים שעלו בשיחות היה העבירה הפלילית בנושא הסחר, וכיצד אפשר להעלות את רף הענישה".
כרגע נראה שכל רשויות החוק והאכיפה עומדות חסרות אונים.
"מעולם לא תשמעו אותי אומר 'לא יכול'. אין דבר כזה אצלי. אני אהפוך עולמות כדי שהמפיצים יעצרו ויוגשו כתבי אישום. להערכתי, הכמות שהחרמנו לאחרונה ייבשה קצת את השוק והקשתה את ההשגה של הגז".
אבל אפשר להיכנס פשוט לסופרמרקט או להזמין ברשת.
"אם אין לכן את הנוקר הספציפי, שהוא חד, קשיח וקטן, אתן לא יכולות לחורר את הבקבוק".
כהורים, איך אנחנו יכולים לדעת שהילדים שלנו שאפו גז קצפות?
"לצערי אין סימנים חיצוניים, ולכן זה מאוד מטריד. אני מציע להורים להיות ערניים, ולשים לב אם יש שוני בהתנהגות של הילד, אם ירד בלימודים, אם הוא רוצה רק לישון, אם הוא מגיב באלימות ולא מעניין אותו כלום. ההתנהגות הזו מלמדת על אפשרות של שימוש בסמים, אבל מתאימה גם לשימוש בגז הקצפות. אני ממליץ לשוחח עם הילדים בפתיחות, לשאול אותם ולהבהיר להם את הסכנות".
אתה נשמע אופטימי.
"אני מודע לכך שמדובר במאבק שאין לו סוף. תמיד יהיו נער או נערה שיחפשו אחר ה'היי', ומולם יהיו אלה שיעשו כסף בכל מחיר. תמיד יצוצו סם או גז חדשים. אבל יש גם אותנו, גורמי האכיפה מכל הרשויות, שנלחמים בהם ללא הפסקה, למרות שלפעמים זה נראה כמו קרב אבוד. בריאות הציבור היא מעל לכל. בעיניי זה לא קרב אבוד. בהתמכרויות ובסייבר תמיד יהיה מי שינסה להיות מתוחכם יותר עבור כסף. זה לא אומר שצריך להרים ידיים".
"אני תמיד מוכן"
מיגור הפצת הסמים בקרב בני הנוער, ואכיפת החומרים המסוכנים, הם ההתמכרות האישית של ברקוביץ'. הנושא בוער בו וזורם בדמו, כמו גז קצפות על סטרואידים. אין חופשה, גם בחו"ל, שבה הוא מצליח להימנע מלהיכנס לבית מרקחת מקומי, ולבחון בעיניים מקצועיות את המוצרים שעל המדפים.
"לפני ארבע שנים יצאתי עם עובדי משרד הבריאות לטיול גיבוש בעכו", הוא צוחק. "ישבנו כולנו ברכב הסעות ועצרנו ליד השוק, ומשם היינו אמורים להמשיך לטייל ברגל. מרחוק ראיתי על אחד הדוכנים ויאגרה מזויפת. עזבתי את הקבוצה, ומייד החרמתי את הקופסאות. אני תמיד מוכן ויש איתי דו"חות תפיסה. זה משהו שטבוע בי".
אתה מתנהג ככה גם בבילויים עם הילדים?
"כן", הוא שוב צוחק. "לפני שנה לקחתי את הגדולה, בת 18, למלון באילת. כבר כשהגענו שמתי לב שבצמוד למלון ממוקמת מכולת פרטית קטנה. כשעברנו לידה אחר כך, שמתי לב מבחוץ שיש שם חמישה בקבוקים של אלכוהול מזויף. החרמתי את כולם ושמתי באוטו. גם כשאני מסתובב עם הילדים בקניון, אני כל הזמן מסתכל על חנויות של תוספי תזונה כדי לראות אם נמכר שם משהו לא חוקי. אני בוחן אפילו את הדוכנים של הממתקים. אם אני רואה משהו, אני מייד מחרים אותו ואחר כך שולח את הפקחים של המשרד".
הילדים שלך מקבלים את זה בהבנה?
"לפעמים זה מעצבן אותם, אבל הם התרגלו. הם שומעים בבית על העבודה שלי, על הסמים ועל המוצרים המזויפים, אז יש להם המון ידע. את הבת שלי אני מזהיר כל הזמן, שבבילויים תזמין שתייה רק בבקבוק סגור ולא בכוס, כדי שלא ישימו במשקה שלה סם אונס. הילדים כבר מכירים את הרגישויות שלי".
ברקוביץ' מחטט שוב בתיק השחור ושולף משם עשר מעטפות לבנות שנראות כמו מגבונים אישיים. "אלה מדבקות 'פנטה' תקניות שמשמשות כמשככי כאבים חזקים וניתנות לחולי סרטן ולמי שסובלים מכאבים כרוניים קשים", הוא מסביר. "יש בהן חומר פעיל שנקרא פנטניל, והוא חזק פי מאה ממורפיום. זה הסם הכי מסוכן וקטלני היום בארץ, שהפך לפופולרי גם בקרב בני הנוער, בעיקר בתקופת הסגרים של הקורונה. לאחרונה, השימוש בו נמצא במגמת עלייה דרסטית.
"משיגים אותו בעזרת מרשמים מזויפים, שלעיתים מונפקים על ידי רוקחים, או דרך הטלגרם, או ברכישה ישירה מול חולה שרוצה לעשות כסף קל. כל ריבוע כזה עולה בשוק השחור כ־200 שקלים. שמים את המדבקה על נייר כסף, מחממים במצית ושואפים את האדים. ראיתי משתמשים שהצמידו את המדבקה ישירות ללשון לאפקט מהיר יותר, או שגלגלו אותה ועישנו כמו סיגריה. ההשפעה של הפנטניל חזקה יותר מהרואין או LSD.
"שמנו לב שהתופעה הזו נפוצה בעיקר בנתניה ובצפון הארץ, ובחודש וחצי האחרונים היו בישראל חמישה מקרי מוות של אנשים בוגרים בגלל זה. ביקשנו מרופאי קופות החולים להקפיד על המרשמים והכמויות שהם נותנים, כדי שלא תהיה זליגה".
לצידם, סם הפיצוציות, ה"נייס גאי", עדיין פופולרי?
"כן, אבל פחות. גם הקנאביס שוב מרים ראש וגם סם האונס. בחודשים האחרונים אנחנו תופסים הרבה יותר ליטרים של הסם מסוג GHB. אני מרגיש את זה בעיקר במספר המתלוננות שמגיעות אלינו למשרד הבריאות כדי שניקח מהן דגימות שיער לבדיקת שרידים של סם אונס. אם בעבר היתה מגיעה מתלוננת פעם בחודש או לעיתים רחוקות יותר, בחודשיים האחרונים הן מגיעות בכל שבוע. אין לי מושג אם זו עלייה במקרים או יותר מודעות של הקורבנות. את הדגימות אנחנו שולחים למעבדה מיוחדת באוניברסיטת ורונה שבאיטליה".
מדוע אין בישראל מעבדה כזו?
"אין לי מושג. ראוי שתוקם אחת כזו, אולי במז"פ של משטרת ישראל. בזכות הבדיקה אפשר לבדוק שרידים של סם עד חצי שנה מיום האונס. אבל יש גם בעיה בשיטה. זה לא עובד עם החלקות בשיער, וגם צבע בשיער עלול להקשות את הגילוי.
"לקורבנות שחוששות להתלונן מייד, שמהססות או חוששות וצריכות זמן כדי לאזור אומץ, אני ממליץ לקחת דגימת שתן בכוסית פלסטיק ולהקפיא בפריזר הביתי. זה מאוד חשוב. בדגימה קפואה ניתן לאתר שרידים של סם אונס בטווח של עד שישה חודשים מיום התקיפה. שיטה כזו מאפשרת לקורבן מרווח נשימה, וגם יכולה לסייע לחקירה המשטרתית ולתפיסת החשוד. אני מבטיח לקורבנות שכל דגימה מוקפאת תיבדק במעבדה של משרד הבריאות".
נראה כי ברקוביץ' אינו מסתפק רק בפעילות האגף שאותו הוא מנהל כדי להטמיע את חשיבות האכיפה. לא רבים יודעים כי לפני כשנה יזם קורס על פשיעה פרמצבטית בבית הספר לרוקחות בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת בן־גוריון, והשנה נפתח קורס זהה גם באוניברסיטה העברית. בשני הקורסים הוא משמש מרצה.
"ישראל היא הראשונה בעולם שהכניסה לתוכנית הלימודים קורס כזה", הוא אומר. "אני מדבר באוניברסיטאות על האלכוהול המזויף, סמי האונס והפיצוציות, על פקודת הסמים, איך מכניסים אליה חומרים חדשים, על חוקים, סמכויות משרד הבריאות ושיתופי הפעולה עם המשטרה.
"לפני כמה חודשים יצר איתי קשר מי שמטפל בנושא הפשיעה הפרמצבטית בארגון הבריאות העולמי, וסיפר לי שהם החליטו לעשות עכשיו פיילוט דומה בחמש מדינות באפריקה. הארגון ביקש שאשלח להם את המצגות ומערכי השיעור שכתבתי, ואתרגם אותם לאנגלית. בקרוב זה ייכנס גם לאוניברסיטאות באירופה".
גאווה.
"אני לא פחות גאה בקבוצת הפינג פונג של משרד הבריאות, שאותה אני מרכז", הוא צוחק שוב. "השבוע זכינו בגביע בתחרות של משרדי הממשלה".
"הבית מנוטר 24 שעות"
בתחנת הראל במחוז ירושלים ממשיכים לחקור במרץ את פרשת המעקב אחר ברקוביץ'. החוקרים לא מצאו על מכשיר המעקב טביעות אצבע, שערות או כל ממצא פורנזי אחר, שיכול ללמד על חשוד כלשהו.
הם בדקו גם את מצלמות האבטחה מסביב לחניון שבו שהה הרכב ברמלה, וצפייה בסרטונים העלתה כי המכשיר לא הוצמד לרכב באותו יום, אלא כנראה ימים ספורים לפני כן. בנוסף תדרכה המשטרה את משרד הבריאות לגבי סל האבטחה שיש לתת לברקוביץ', שהוגדר עד לאחרונה כאישיות ציבורית מאוימת.
אתה חושב לפעמים שעד שהמשטרה תגלה מי התחקה אחריך, הוא יכול לחזור שוב על מעשיו?
"עכשיו, בגלל השאלה שלכן, אני חושב על זה. לדעתי לא כדאי לו להמשיך במעקב כי הבית והסביבה שלי מרושתים במצלמות שמנוטרות 24 שעות ביממה. מדי פעם מתקשרים אלי ממחלקת הביטחון של משרד הבריאות ושואלים אם אני מזהה רכב מסוים שמסתובב ליד הבית".
זה גרם לך לחשוב אם להמשיך בתפקיד?
"כשגיליתי את מכשיר המעקב, היתה לי שנייה שבה עשיתי חושבים, אבל המחשבה נעלמה מייד. אני לא רואה את עצמי מחוץ למשרד הבריאות. לא רק שאין לי רצון לפרוש, אלא אפילו אשמח להתקדם בעתיד לאגף הרוקחות, למשל".
אתה ישן טוב בלילה?
"כן, למרות שלא נעים לדעת שחדרו ככה לפרטיות שלך".
tala@israelhayom.co.il
