בניגוד לעציר הביטחוני הקודם שהפך לקמפיין של הג'יהאד האסלאמי, הישאם אבו הוואש לא מופיע ברשימות של ארגון הטרור באתר הרשמי כאחד מאסיריו. אף על פי כן, גם הפעם בזרוע הצבאית של פלוגות אל-קודס שיגרו איום להסלים את המצב בשטח אם הוא לא ישוחרר. לכך הצטרף גם המזכ"ל זיאד נח'אלה שהציב רף חדש לאיום, כשאמר שמותו של אבו הוואש ייחשב בעיניהם כחיסול לכל דבר.
למעשה, אפשר להבחין כבר בשיטה של הג'יהאד האסלאמי להבעיר את השטח דרך אסירים המזוהים עמו ושובתים רעב. העציר הביטחוני הקודם, מאהר אל-אח'רס, שוחרר לבסוף בהסכמת ישראל אחרי ששבת רעב במשך 103 ימים. גם אז איים הג'יהאד האסלאמי בהסלמה בעזה אם אל-אח'רס ימות. והנה, העציר שוחרר ושב להסתובב עם השייח' חאדר עדנאן, אחד מבכירי הג'יהאד האסלאמי ביהודה ושומרון. השניים פקדו רק לפני כמה שבועות את סוכת האבלים של המחבל שרצח את אליהו קיי ז"ל.
גם שייח' עדנאן עצמו הצליח להשתחרר ממעצר מנהלי אחרי ששבת רעב, כאשר הסתפק ב-55 ימים. בכל פעם, ארגון הטרור ניצל את שביתת הרעב של העצירים כדי לקדם קמפיין הסתה נגד ישראל ולהתסיס את המצב בשטח. גם במקרה של אבו הוואש, היו מספיק גורמים תמימים שנשבו בתעמולה של הג'יהאד האסלאמי והציגו את העציר כמי שישראל מתנכלת לו.
המציאות שונה כמובן. בתחילת דצמבר, בג"ץ דחה את עתירתו של אבו הוואש לשחרור או להקפאת מעצרו בשל מצבו הרפואי. בפסק הדין מתואר איך אבו הוואש, תושב נפת חברון, סיכן את ביטחון האזור ואף ריצה עונש מאסר בעבר בשל עבירות ביטחוניות. אגב, העתירה נדחתה מכיוון שלפחות אז, מצבו לא היה בסכנת חיים.
עוד הודגש כי על רקע מידע מודיעיני חסוי בעניינו, אבו הוואש נעצר ב-29 באוקטובר 2020 ונחקר על ידי המשטרה בגין חשדות לחברות ולפעילות בארגון עוין, לפגיעה בביטחון האזור ולתכנון לבצע פעילות צבאית. עם זאת, אבו הוואש הכחיש את המיוחס לו. לאור המידע החסוי בעניינו ובהיעדר אפשרות להעמידו לדין פלילי, הוחלט על מעצרו המנהלי שהוארך מעת לעת, עד ה-26 באפריל 2022.
העציר אבו הוואש בבית החולים
Palestinian prisoner Hisham Abu Hawwash is on his 135th day of hunger strike protesting his illegal detention in Israeli prisons without trial or charge#هشام_أبو_هواش pic.twitter.com/1SyGL5QDQx
— Belal Aldabbour (@Belalmd12) December 29, 2021
עבור הפלשתינים כל זה לא משנה לאור הקונצנזוס בנוגע לסוגיית האסירים הביטחוניים. ובעזרת הסוגיה הזו, הג'יהאד האסלאמי מצליח למשוך אחריו את ארגוני הטרור, הפלגים והרשות הפלשתינית לעימות צבאי ודיפלומטי נגד ישראל. אפילו היום, למרות הפגישה עם גנץ השבוע, השר חוסיין א-שייח' מהרש"פ קרא לשחרור מיידי של אבו הוואש.
חמאס, שחושש מהביקורת שהשמיע נגדו לאחרונה הג'יהאד האסלאמי - למשל, בראיון של המזכ"ל שבו יצא נגד מתן האישורים לעזתים לעבוד בישראל - בחר ליישר איתו עמדות. על כך מעידים הפגישה החמימה בין ח'אלד משעל לזיאד נחאלה בביירות, וכן התמרון המשותף של ארגוני הטרור בעזה השבוע.
יוני בן מנחם, חוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, הסביר לאחרונה כי "שני ארגוני הטרור הצליחו לייצר מצב נוח מאוד עבורם. מחד גיסא, הם שומרים על רגיעה ברצועת עזה, אינם מפרים את הבטחותיהם למצרים ונהנים מפירות הרגיעה, ומאידך גיסא הם גורמים להפעלת טרור במזרח ירושלים ובשטחי הגדה, שמאפשר להם להציג את עצמם כארגוני 'התנגדות' שלא נכנעים לתכתיבי ישראל".
ואולם, חרף ההסברים של ארגוני הטרור הבוקר כי שיגור הרקטות לים נבע מתנאי מזג האוויר, נראה שלג'יהאד האסלאמי יש אינטרס נוסף בהסלמה, שאינו קשור לדאגה לשלומם של האסירים. בשבועות האחרונים סוריה טענה שישראל תקפה יעדים בנמל לטקיה. דיווחים ערביים שונים מצביעים על ניסיון של האיראנים להעביר אמל"ח מתקדם לחיזבאללה.
צה"ל אישר שזוהו שיגורים מעזה שנפלו מול חופי ישראל
מתיחות ביטחונית ברצועת עזה או מבצע צבאי, עשויים להסיט את הקשב של מערכת הביטחון הישראלית מהמלחמה שבין המלחמות בצפון לביצה המבעבעת של רצועת עזה. במובן זה, העציר הביטחוני משמש כפצצה מתקתקת נוחה במיוחד, ובעיקר מסכה מוצלחת לאינטרסים הזרים של הג'יהאד האסלאמי. כך אפשר לתרץ את הניסיון להבעיר את השטח, ולהפוך על הדרך לגורם שבאמת מנהל את המהלכים של חמאס.
כך קורה שבמקום להגיע לרגיעה ארוכת טווח עם ישראל ושיקום הרצועה, גורמים בחמאס מיהרו לומר היום ש"כל האפשרויות פתוחות". נראה שיותר מכל, ההיגררות של חמאס יכולה ללמד על טיבה של הודנה עתידית איתו ועל היכולת שלו לעמוד בהתחייבויותיו. יכולת, שספק אם בכלל קיימת.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו