פרופ' חזקי שוהם, היסטוריון וחוקר תרבות ישראלית, עמית מחקר במכון שלום הרטמן.מרצה בתכנית הבין-תחומית ללימודי פרשנות ותרבות באוניברסיטת בר-אילן
אלא שהמדינה והאליטות לא התלהבו מהמנגל בתור הסמל הלאומי ליום העצמאות.
עוד לפני כן, המנגל יצר כאן הבדלים מעמדיים.
גם השם "מנגל" מעיד על פערי מעמדות.
הרבה תוכן יחסית לתופעה פשוטה שכזאת.
אז מאיפה?
ובכל זאת, בישראל המנגל נתפס כסמל לאומי דווקא בדימוי המזרחי שלו, ולא בדימוי האמריקני, הקוסמופוליטי, כאמור.
"כחברה, התבגרנו"
עוד לפני המנגל מתקיימים טקס הדלקת המשואות ונאומו של יו"ר הכנסת.
מדוע לדעתך הטקס כה פופולרי?
בעבר ראינו שהטקסים המרכזיים אופיינו בפומפוזיות מסוימת, היום אנחנו עדים גם לטקסים אחרים, אלטרנטיביים, טקסים שנויים במחלוקת. איזה תהליך זה מראה שעברה החברה הישראלית?
ישעיהו ליבוביץ האשים בעבר את הרבנות הראשית בכך שלמנהגים שקבעה ליום העצמאות אין באמת משמעות הלכתית. האם קיימים אלמנטים דתיים בחגיגות העצמאות? ועד כמה יש שם "מסורות מומצאות", כפי שאתה מכנה זאת באחד ממאמריך?
כפיית הדת האזרחית
בוא נשוב ונדבר על אחת השאלות המעניינות ביותר: מדוע בעצם מצמידים מלכתחילה את יום הזיכרון ליום העצמאות? הרי אין לכך אח ורע במקומות אחרים.
זה גם מראה על תנועה מלמטה, ערבוב של שמחה ועצב, דפוס ותיק שמאפיין את העם היהודי.
זה נכון בעיניך שימי הזיכרון והעצמאות יהיו כה סמוכים?
פעם השכול היה מופנם, אולי מצומצם יותר. היום זה לא כך.
הצפירה היא עדות נוספת לטון הדרמטי, ומהווה, אולי, תקדים עולמי.
השתמשת במילה כפייה. זו מילה קשה.
לו המנדט הסתיים בדצמבר
בהקשר של ארה"ב, מעניינת ההשוואה למדינות אחרות, אולי דווקא ביחס לימי העצמאות השונים. כך, למשל, בישראל מעוגן יום העצמאות בחוק יסוד. זה הנוהג גם במדינות אחרות?
כשאתה אומר "יצרו", אין הכוונה דווקא למדינה עצמה, לשלטון.
להצעות ולתגובות: Ranp@israelhayom.co.il
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו