טקס המשואות במוזיאון בית לוחמי הגטאות | צילום: הרצי שפירא

בסימן "נצר אחרון": טקס נעילת אירועי יום הזיכרון לשואה ולגבורה

נשיא המדינה ראובן ריבלין , שהשתתף בטקס, קרא לניצולי השואה לספר את סיפוריהם ואמר: "אל תשתקו! ספרו לנו, תנו לנו את עדותכם, כעדות חיה" • במהלך הטקס הועלו שש המשואות המסורתיות על ידי ניצולי שואה וצאצאיהם • גם השנה נערך האירוע ללא קהל בשל הקורונה

ממשיכים לזכור:
 
במהלך הטקס נשא דברים נשיא המדינה ראובן ריבלין, ופנה אל הניצולים: "שורדי השואה, גיבורי התקומה. אתם שעוד נושאים איתכם, קרוב ללבכם את העדות, הזיכרון. אני יודע שלרבים מכם, מסירת העדות היא חוויה קשה, טראומטית, אבל אני פונה אליכם, מלב אל לב, אם טרם נתתם את עדותכם, ואם נתתם ויש לכם את הכוח והיכולת, להמשיך ולספר, אל תשתקו! דברו איתנו, ספרו לנו, תנו לנו את עדותכם, כעדות חיה. כדי שאנחנו נזכור, כדי שאנחנו נמשיך ונעביר את לפיד הזיכרון, מדור לדור. אנחנו עם זוכר.
 
"מדינת ישראל קיבלה על עצמה, את התפקיד המרכזי בשימור זכר השואה. לא רק כאן, אלא ברחבי העולם כולו. אנחנו מחויבים לזיכרון. אנחנו נמשיך לזכור. אתכם ועבורכם. למעננו, למען הדורות הבאים. כדי שגם הנכדים שלנו והנינים שלנו וניני הנינים שלנו והבאים אחריהם יגדלו על עוצמת גבורתם של הנספים והשורדים. על גדולתה של הרוח שעמדה בפרץ גם כשהגוף קרס. על היכולת להשתחרר מאימת הכיליון ולצעוד משואה לתקומה מן המוות אל החיים מהזיכרון לתקווה. מן העבר אל עבר העתיד. לטעת עץ, לשתול פרדס. להקים בית. לבנות מדינה. זו המורשת שלכם, מורשת של גאווה לאומית ואהבת האדם".
 
מנכ"ל בית לוחמי הגטאות, יגאל כהן, הוסיף: "152 צעירות וצעירים, נצר אחרון למשפחתם, שילמו בחייהם למען הקמתה של מדינת ישראל. יהודה שטרנפלד ז"ל היה להם לְפֶה כשיזם לפני למעלה מ-20 שנה את מפעל ההנצחה "נצר אחרון". יהי זכרו ברוך. אנו רואים חובה לעצמנו לנצור את זכרם ולספר את סיפורם. יהי זה מסר חינוכי וערכי לדורות הבאים.היום, אנו רוצים לאמץ אל לבנו את שורדי השואה החיים בקרבנו ולנסות לפצותם בשנים הקרובות על הבידוד ועל הניכור שכפתה עליהם המגפה בשנה האחרונה".
 
את המשואה הראשונה הדליקה נעמי קוצקי, מקיבוץ לוחמי הגטאות, שורדת גטו קובנה שהוברחה בשק תפוחי אדמה, והסתתרה אחר כך אצל רופאה נוצרייה. את המשואה השנייה הדליק דליה גביש, אשת עדות במוזיאון, "צברית" שנסעה בהיותה תינוקת עם אמה לניתוח בפולין, ו"נתקעה" שם עד תום המלחמה.
 
את המשואה השלישית הדליק הרמינה לאנג מיוגוסלביה, שהועבדה במפעל נשק גרמני ושרדה. את המשואה הרביעית ידליק גבריאל גרוס, יליד צ'כוסלובקיה ולימים ממייסדי קיבוץ ברעם, גורש לאושוויץ, אביו נורה למוות לידו, בעת שעבדו בעבודות כפייה.
 
את המשואה החמישית הדליקה יהודית קירלי, שהייתה עדה לירי ביהודים בבודפשט והשלכתם לנהר הדנובה. ואת המשואה השישית הדליק מרצל קורצמן, נכדו של הרב והמחנך החרדי אלתר- דוד קורצמן, שכונה "יאנוש קורצ'אק החרדי".
 
בנוסף אליהם, הוקרן במהלך הטקס הסרט "נצר אחרון", על לוחמים ניצולי שואה שנהרגו במלחמת השחרור מבלי להשאיר המשך לשושלת המשפחה, ואת העצרת ילווה הזמר חנן בן ארי. את תפילת "יזכור" תקריא מלכה סופר, בתם של שרה ויעקב לייט, ממייסדי קיבוץ לוחמי הגטאות.
 
כבכל שנה, הוקראו קטעי מכתבים שנכתבו בשואה על ידי חניכי תנועות הנוער, ויופיעו חבורות זמר ממטה אשר ומעכו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו