לאחרונה הודה הפנטגון בכך שאנשיו בדקו בעבר ממצאים שונים מהתרסקויות של עצמים בלתי מזוהים (עב"ם), ידיעה שנתנה זריקת עידוד לכל חובבי הקונספירציות שמאמינים שיש חיים תבוניים אי שם בחוץ, ורק ממשלות העולם מסתירות זאת מאיתנו. וכך, על אף שהחוקרים חלוקים בשאלה האם יש בכלל היתכנות לקיומם של חיים תבוניים מחוץ לכדור הארץ, את חובבי החוצנים זה לא מטריד. מבחינתם יש חייזרים וזאת עובדה.
מתברר ששאלת קיומם של חיים תבוניים בחלל החיצון העסיקה גם את חכמי ישראל במשך מאות שנים, ובוודאי מהרגע שבו בני האדם החלו להביט אל השמיים בפליאה ובניסיון להבקיע מסך האפילה הנצחי של החלל החיצון.
בקיומם של עולמות נוספים מלבד עולמנו דן כבר רבי חסדאי קרשקש, בן המאה ה-14, אלא שהוא לא הזכיר במפורש את קיומם של חיים תבוניים באותם עולמות, כך שככל הנראה החכם היהודי הראשון שעסק במפורש באפשרות שיש חיים תבוניים מחוץ לכדור הארץ היה חכם דוד ניטו, רב ודיין שפעל בלונדון של אמצע המאה ה-17. בספרו "הכוזרי השני" הוא טען שקיום של חיים תבוניים בכוכבים אחרים אינו סותר כלל את התורה: "אינו נגד תורת משה רבנו ע"ה שיאמין האיש הישראלי שהכוכבים הם עולמות מיושבים", הוא כותב – ומוסיף: "ואפשר שלזה כיוונו רבותינו ז"ל כשכתבו... [ש]עתיד הקב"ה להנחיל לכל צדיק וצדיק ש"י עולמות".
ב"ספר הברית השלם", לעומת זאת, ספר טבע יהודי שהודפס בסוף המאה ה-18 במרכז אירופה בידי הרב הפולני-אוקראיני פנחס אליהו הורביץ, אפשר כבר למצוא התנגדות לטענה שיש חיים חוצניים תבוניים: "מה שאמרו שהם [הכוכבים] וכל אשר בהם – כמו זה העולם ממש, בלי שנוי בטבעו, ובהם אדם בעלי בחירה ובהמה וצמח ודומם... – בזה דברו שקר והבל יפצה פיהם, והמאמין ככה נקרא פתי מאמין לכל דבר".
ובכל זאת, הרב הורוביץ לא התנגד לאפשרות שיש בכוכבים חיים שהם לא תבוניים, והוא אף מביא ראיה לשיטתו מהגמרא, שלפי דעה אחת אומרת שהפסוק "אוֹרוּ מֵרוֹז אָמַר מַלְאַךְ ה', אֹרוּ אָרוֹר יֹשְׁבֶיהָ, כִּי לֹא בָאוּ לְעֶזְרַת ה'" בשירת דבורה, מכוון כנגד יושבי כוכב בשם "מרוז", ו"ומקלל אותו כוכב עם כל יושביה, למה לא באו לעזרת ה' בגיבורים... לכן דעתי שיש בהם ישוב והן עולמות, וכן משמע מתיקוני זוהר", ואף על פי כן, גם לשיטתו "אין ספק שאין באחד בהם בני אדם בצלמנו כדמותנו ובעלי בחירה, אף כי יכול להיות שהמה בעלי שכל ומדע". חיים – כן, תבוניים – לא.

מה שהפריע לרב הורוביץ בטענה שיש חיים חוצניים תבוניים, הוא ההשפעה ההרסנית של תיאוריה כזו על מקומו הייחודי של האדם בבריאה; בעולם שבו יש חיים תבוניים ובחירה גם מחוץ לכדור הארץ, בני האדם מאבדים את מקומם הייחודי כנזר הבריאה וכמרכז היקום, ומשם קצרה הדרך לכפירה בתורה ובעבודת ה'.
הרבי מלובביץ', שהיה מגדולי ישראל בדור הקודם, שלל את האפשרות שיש חיים תבוניים מחוץ לארץ מטעם דומה. הוא הסביר כי אם "ישנם בעוד איזה מקום בתבל יצורים נבונים, מוכרחים לומר שיש להם תורה", ודבר זה אינו אפשרי לשיטתו, שכן "התורה היא תורת אמת, ואמת יש רק אחת".
אז האם יש חייזרים אי שם בחוץ? כנראה שאת התשובה לא נדע בקרוב, אבל גם אם כן, כנראה שאין להם שם בתי חב"ד והם גם לא מניחים תפילין.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו