אזעקה בשדרות, כשרגילים

אצלנו בשדרות השקט הוא המצב החריג.

אזעקות, כפי שנשמעו בליל שבת האחרון, פותחות את כל הפצעים ושולחות הרבה מהילדים ומהמבוגרים שלנו לעוד לילות בלי שינה, פגיעות חרדה ופגיעה קשה בתפקוד היומיומי. ארבע הרקטות שנורו על הדרום בערב שבת הפכו מיידית לפוליטיות.

היו מי שניגחו את ראש ממשלת המעבר יאיר לפיד וטענו כי זו הוכחה שאין שינוי לטובה בממשלת השינוי. מאידך, נשלפו המספרים והראו כי זו השנה השקטה בגזרה מאז הקסאם הראשון על שדרות באפריל 2001.

לא נעים כשירי עליך הופך להיות עניין פוליטי בעיקר. המחירים של המלחמה המתמשכת מול עזה ניכרים בילדים של שדרות, וגם בילדים של עזה. מהמקום הזה לא צומחים פרחים כבר יותר מ־20 אביבים.

תומכי לפיד וגוש "השינוי" צודקים בעובדות: זו אכן היתה שנה שקטה במיוחד. תוצאה של שומר החומות ושל מדיניות הגזרים שמובילים בני גנץ וסגנו אלון שוסטר. אבל גם ילדי העוטף יודעים היטב שמדובר בהפוגה זמנית. כל רגע של שקט מנוצל לצורכי בניית הסיבוב הבא של המלחמה הזו. ואת מכונת המלחמה הזו לא השכילה ממשלת ישראל לרסן.

הממשלה הנוכחית חזקה בטקטיקה, אבל כמו קודמותיה נכשלת לחלוטין באסטרטגיה מול עזה. אלפי העזתים שיוצאים מדי בוקר לעבודה הם בשורה טובה. זה לא תחליף לאסטרטגיה ששואלת איזו מציאות אנחנו רוצים לחולל באזור ואיך אנחנו מקדמים אותה, כשחקן החזק והאחראי גם לביטחון של תושבי עוטף עזה.

דווקא ירושת נתניהו, ובראשה הסכמי אברהם, יכולה לפעול לטובתנו.

הציר המתגבש ממדינות המפרץ, דרך ירדן ומצרים ואל ישראל, חייב להיות ציר שבונה מערכת חדשה בעזה. ההתחממות מול הסעודים יכולה אף היא להועיל. היעד צריך להיות הסכם עם הרשות הפלשתינית ודרכה עם חמאס.

הסכם כזה צריך לתת לנו שקט מוחלט, פירוז חלקי של הרצועה והשבת מנגיסטו וא־סייד וגופות שאול וגולדין. מצידם יקבלו העזתים שיקום כלכלי מאסיבי, כולל נמל ימי, תשתיות מים וחשמל מתפקדות באופן רציף והגדלת מכסות העובדים בישראל. שיקום תמורת שקט. זה ייתן דריסת רגל מחודשת לאנשי הביטחון של הרשות הפלשתינית, שייכנסו למעברים.

אם הסיכוי לנצל את הסכמי אברהם והציר שבנתה ארה"ב לטובת הסכם כזה הוא סביר, הרי המו"מ מול איראן יכול להפוך אותו לסיכוי טוב ממש. כשם שהלחץ הישראלי הניב המשך התעקשות על סנקציות כלפי משמרות המהפכה, זה הזמן של לפיד וראשי מערכת הביטחון להשתמש בהסכם כדי לפרק את הג'יהאד האסלאמי מנכסיו ולהקל על הרשות הפלשתינית ועל חמאס להגיע להסדרה. זה עניין של סדרי עדיפויות. זה גם עניין של אקטיביזם מדיני. מדינת ישראל נוסדה על הרעיון של עיצוב גורלנו בידינו. ההיגררות בגזרה העזתית מוכיחה כמה התרחקנו מהרעיון הזה ומהיישום שלו. התנאים המדיניים הנוכחיים הם הזדמנות פז לעצב מציאות ולהביא הקלה לכל כך הרבה בני אדם, משני צידי הגבול.