עינב בובליל פצחה אמש (מוצ"ש) בסשן של שאלות ותשובות עם העוקבות שלה כשעל הפרק: התקופות האפלות בחייה ובחיי בעלה אלי בניסטי, סדר העדיפויות בקריירה התובענית, והאבחנה הרפואית שקיבל בן זוגה שהגיע עד למצב שנזקק לכיסא גלגלים.
"שבוע טוב. סליחה אם השאלה אישית מדי. אז, גם את וגם אלי סבלתם מחרדות. זה היה במקביל?", ביקשו לדעת. "זה בסדר. לאלי זה הגיע כמה שנים אחרי, הוא כמובן טוען שאני הדבקתי אותו. אבל זה היה מאוד שונה, אני והוא. ואני ברוך השם הרבה יותר טוב, כבר המון שנים ובלי כדורים. גם עכשיו כשמגיע לי דאון, אני מרשה לעצמי יום-יומיים וקמה על עצמי. זה קשה ולא פשוט, אבל לומדים לחיות עם זה ולהתמודד", סיכמה.
עינב התייחסה גם לסדר העדיפויות בחייה, כשהקריירה התובענית שלה מאיימת לנגוס בחלקים משמעותיים מהזמן שהיא מפנה לאימהות. "סדר עדיפויות וניצול זמן מקסימלי", השיבה בובליל לשאלה איך אפשר לחלק את הזמן בין כל כך הרבה תחומים. "עזרה אם אפשר, נגיד בניקיונות או בייביסיטר, ואז אפשרי. וגם אם בחרת נגיד לבלות אחר הצוהריים עם הילדים כי זה חשוב לך והבית פחות נקי או שיש כביסה - אז יש עוד יום אחרי, לא נפלו השמיים. לי נגיד הכי חשוב זה הילדים והעבודה, אז אני ממש מחלקת את הזמן כדי ששניהם לא יפגעו.". למרות ההסבר בובליל הבהירה: "אבל אי אפשר להיות מאה אחוזים בהכל. משהו בא לפעמים על חשבון משהו. אז אם עכשיו לדוגמה אני גם לומדת, וגם נובמבר חודש שיא שלי בעבודה - אני מסבירה לילדים שהחודש אהיה פחות זמינה עבורם וחודש הבא נפצה על זה, בעזרת השם. לתמרן פשוט, אבל אי אפשר להיות עצלנית. לא ויתרתי לעצמי. עושים השתדלות בהכל, והשם עוזר".
ואיך בעלה אלי אובחן עם חרדות? "קודם כל אני שמחה שזה נושא מדובר, ואנשים לא מתביישים ומפחדים לדבר על זה", כתבה עינב. "אצל אלי זה התחיל לפני עשר שנים בערך, וזה התחיל בכאב בצד הבטן למעלה, כיוון הכליות. כאבי תופת לא פוסקים, עד מצב שהובלנו אותו על כיסא גלגלים. עשינו כל בדיקה אפשרית, הכל מהכל, סיטי, אם אר איי, כל רופא אפשרי. אולי אחרי שנה הבנו שזה פשוט נפשי, והכאבים הכניסו אותו למרה שחורה, לדאון ודיכאון. זה מורכב ממש, לא משהו שמספיק לסטורי. ניסינו כל טיפול אפשרי כמעט, כל רופא, מלא שיטות במשך השנים, מה לא. גם כדורים, כמובן. הכל, בקיצור. וזה לא שעכשיו אין לו בכלל, אבל אחרי שנים של טיפולים, הוא יודע להתמודד והוא בשיחות והרבה דברים שקרו לו בילדות נפתרו בעקבות הטיפול, וכו' וכו'. וכמובן הרבה הרבה הרבה אמונה, והשם עוזר".
