בפרק הקודם של "בדרך לשלמות" מאיה גסמן הלל השתמשה בביטוי "שמנת מחמד" במהלך שיחה על הליהוק של טל צידון ל"הישרדות". בעקבות הפרק התקבלו תגובות וביקורת, ובפרק החדש גסמן הלל ולינוי בן משה סימו חוזרות לנושא ועונות עליהן ישירות. השתיים מתייחסות גם לבחירת המילים וגם לטענה שהתוכן שלהן הפך צהוב יותר מאז המעבר ל-ForReal.
"הייתי שמנת מחמד"
גסמן הלל חוזרת לביטוי שעורר את עיקר הביקורת ומסבירה שהשימוש בו הגיע גם מהחוויה האישית שלה.
"השתמשתי בביטוי, 'האם את חושבת שההפקה של הישרדות בחרה בשמנת מחמד?', והזעם על צמד המילים 'שמנת מחמד' היה כאילו אמרתי משהו מזעזע", היא אומרת.
לדבריה, השיחה עסקה בדרך שבה תוכניות ריאליטי בונות ליהוק סביב משבצות מסוימות. משם היא עוברת לחוויה האישית שלה.
"אני במשך כל הילדות שלי, הנערות שלי, עד גיל מאוד בוגר יחסית, הרגשתי השמנת מחמד. החברה של הכוסיות שמצחיקה, זאת שלוקחים אותה כי איתה יהיה לא משנה מה. הייתי שמנת מחמד".
גסמן הלל מבהירה שמבחינתה הביטוי לא נועד לפגוע. "כשאני מתבטאת בצורה הזו, זה לא כדי לפגוע או להעליב בן אדם. זה כי אני מרגישה את הלגיטימציה להשתמש בביטוי הזה".
בהמשך היא מתייחסת ישירות גם לטענה לשמנופוביה. "אני מצטערת אם איכשהו מישהו פירש את דבריי כשמנופוביה. צר לי, אני לא שמנופובית". לדבריה, היא נלחמת בתופעה כבר שנים ברשת, עד כדי כך שהטענה נגדה נתפסת בעיניה כ"הטרלה".
"לא שינינו את השיח מאז המעבר ל-ForReal"
הביקורת בפרק החדש לא נעצרה ב"שמנת מחמד". השתיים מקריאות גם תגובה של צופה שטענה שמאז שהן ב-ForReal התוכן הפך צהוב יותר, ושכבר לא תמיד היא מחכה לפרק.
בן משה סימו דוחה את הטענה שהשיח שלהן השתנה בעקבות המעבר. "נכון, אנחנו מדברות צהוב, ונכון, אנחנו ב-ForReal, ונכון ש-ForReal זה אתר רכילות, אבל אנחנו לא מדברות יותר צהוב ממה שדיברנו".
מבחינתה, גם אם צופה מפסיקה להתחבר לתוכן, זה לגיטימי. "גם אני הרבה פעמים הייתי מתחברת לאיזשהו תוכן, הוא התחיל להתפוצץ, ואני נטשתי בדרך, כי לי זה כבר פחות התאים, וזה סבבה לגמרי".
בן משה סימו גם אומרת שאנשים לפעמים יוצרים לעצמם סיפור סביב שינוי שלא בהכרח קרה. מבחינתה, עצם העובדה שמישהי בוחרת לעזוב לא מוכיחה שהתוכן השתנה. בעולם של סלבס ורכילות, גם הקהל מחליט מתי הוא נשאר ומתי הוא ממשיך הלאה.
"קשה לי עם זה שינטשו אותי"
גסמן הלל, לעומת זאת, אומרת שהאפשרות שצופות ינטשו אותה קשה לה.
"יש לי, חרדת נטישה", היא אומרת. "אני זוכרת את השמות. נגיד, הבחורה שהגיבה את זה, אני ממש זוכרת את השם שלה, ואני זוכרת אותה. היא חשובה לי. קשה לי עם זה שינטשו אותי".
בהמשך היא אומרת שהיא לומדת לקבל שלא כולם יישארו. "שיתאכזבו ממני, ואני לומדת את זה עכשיו. אני לומדת את זה. אין לי ברירה. אני בעולם הזה, אני חייבת ללמוד שלא כולם יבינו אותי ושלא כולם יישארו איתי לנצח".
