מיקי בוגנים רגיל לחייך, להצחיק ולהחזיק חדר. בריאיון לפודקאסט "סויסה + 1" עם ערן סויסה הוא חוזר לתקופה אחרת לגמרי, שבה מצא את עצמו אחרי אובדן קשה, פציעה וניתוח, בלי יכולת לדרוך על הרגליים.
"עברתי כמה שנים מטלטלות. חברה שנפטרה ועוד חבר שחלה, ואז לסיומת אחותי שרית, היקרה לי מכל, שהיא היתה חצי מגופי, חלתה בסרטן המוח ונפטרה בחמישה חודשים". כחודש וחצי לאחר מכן נסע בוגנים לניו יורק, החליק על הקרח ושבר חוליה בגב. כשחזר לישראל עבר בדיקת MRI ונשלח, לדבריו, לניתוח דחוף בתל השומר.
"לא יכול לעמוד, לא יכול להזיז את הרגל"
אחרי הניתוח הגיע שלב השיקום: "מצאתי את עצמי מאושפז חודש במחלקה אורתופדית ובלי יכולת לדרוך על הרגליים. הרגליים שלי היו פשוט משותקות". כשסויסה שואל אם היה מסוגל לעמוד, בוגנים עונה בלי לייפות: "לא יכול לעמוד, לא יכול להזיז את הרגל, לא יכול לעשות כלום".
ואז, בשבת אחת בבית, הגיע הרגע ששינה את התמונה: "פתאום קמתי והתחלתי ללכת באופן אוטומטי. וצילמנו את זה". רק אחרי שהבין מה קרה הגיע גם הלחץ. "ואז נלחצתי ולקחתי, אז היה הליכון, ולקחתי את ההליכון".
מבחינתו, זה היה רגע משמעותי בהחלמה. "ברגע שקלטתי שזה העניין של המוח והפקודות שלו, זאת אומרת שהנה הגוף הולך ברגע שאני משחרר, מהר מאוד חזרתי ללכת".
"עכשיו יש מיקי בוגנים הרבה יותר שמח"
בשיחה עם סויסה, בוגנים לא מציג את עצמו כאדם שהפך פתאום למישהו אחר. להפך. הוא אומר שגם קודם היה אדם שמח, אבל שהחוויה שעבר שינתה את הפרופורציות:" "אני חושב שעכשיו יש מיקי בוגנים שהוא הרבה יותר שמח ומאושר מהחיים. "למרות שאני אדם, כמו שאתה מכיר אותי, תמיד שמח ומרוצה ומחייך וצוחק. אבל בטח, אתה קם כאילו עם איזושהי תחושת מתנה".
בתוך עולם של סלבס, אירועים ומצלמות, דווקא המילים האלה נשמעות כמו החלק הכי לא מתאמץ בשיחה. בוגנים לא מנסה להפוך את מה שעבר לסיסמה, אבל כן נשאר עם מסקנה ברורה." "מי שעבר אירוע כזה ומשחק אותה שהחיים כאילו המשיכו ואין לו איזושהי הודיה, הוא בן אדם, תסלח לי, מסכן".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנובריאיון המלא ב"סויסה + 1" עם ערן סויסה, בוגנים מדבר על האובדן, הפציעה והשיקום, אבל גם על מה שנשאר אחרי הכול. במקרה שלו, זו ההבנה שגם לקום בבוקר וללכת היא כבר לא פעולה מובנת מאליה.
