הערב (שני) ישודר הפרק הראשון בסדרה של עדן הראל "נשמות צמאות", שם תנסה להבין את תופעת המתחזקים לאחרונה כמי שבעצמה עברה הליך דומה לפני כשני עשורים. בראיון ל-ForReal רגע לפני עליית הסדרה, הראל סיפרה לנו על הבושה שאפפה את הליך ההתקרבות שלה לדת, ועל מה שמרגש אותה בדור הנוכחי שבניגוד אליה, כבר לא מפחד לשאול ולא מתנצל.
עדן, ספרי לנו איך חווית את המסע הזה בסדרה כמי שבעצמה עברה הליך התחזקות?
"הסרט שלי 'נשמות צמאות' פגש אותי במקום מאוד אישי כי גם אני הייתי פעם במקום הזה של לחפש. לחפש אמת, לחפש חיבור, לחפש את הקדוש ברוך הוא. רק שאני, בתחילת הדרך שלי, עשיתי את זה בשקט, קצת בבושה, קצת שלא יידעו. כי פעם זה היה פדיחה, לא מגניב בכלל. ופתאום אני פוגשת דור אחר, דור צעיר, שלא מתבייש להגיד 'וואלה, זה עושה לי טוב, זה מחבר אותי, ואני הולך עם זה'. בלי להרגיש שהוא חייב להיכנס מיד להגדרה, ובלי לחשוב שאם הוא לא מאה אחוז דתי אז אין לו מקום".
מה הכי ריגש אותך בצילומים?
"בסדרה פגשתי צעירים שעברו דברים מטלטלים, חטופים, ניצולי נובה, אנשים שמדברים עם הדור הזה יום-יום וכל אחד הגיע לחיפוש הזה ממקום אחר. מה שהכי ריגש אותי היה לראות את האומץ שלהם. את החופש לשאול, להתקרב, לבחור, ולא להתנצל. בשבילי זה היה ממש מרגש לראות איך בתוך דור אחד משהו השתנה".
מה הדבר הכי משמעותי שאת לוקחת איתך מהסדרה?
יש היום הרבה יותר חופש להגיד: הנשמה שלי מחפשת, ואני לא מפחדת להקשיב".
