ספיר בורגיל סיפרה את גרסתה - ואז כונתה "שקרנית"

מאז שהפרידה של ספיר בורגיל ואברהם אקלום הפכה לסכסוך פומבי, היה די ברור מי מנהל את הצד הרועש יותר של הסיפור. אקלום פרסם שוב ושוב תגובות, הקלטות וחומרים נגד בורגיל. כל כך הרבה, שבשלב מסוים גם סכסוך הסלבס הזה התחיל לסבול מאינפלציה וירידת ערך.

אמש הגיע תורה של בורגיל. הסרט "ספיר בורגיל - השנה הקשה בחייה", ששודר ברשת 13, נתן לה במה ארוכה להציג את הגרסה שלה אחרי חודשים שבהם הגרסה של אקלום הייתה דומיננטית.

בפודקאסט "יאחתי", שהגישה ב-ForReal עם ליאל קוצרי, שמענו כבר בתחילת המשבר גרסה הרבה יותר ספונטנית שלה. "אני לא מרגישה בטוחה, לא ברחוב, לא כשאני נכנסת לבית שלי. קמתי, עשיתי צעד, אני עומדת מאחוריו", אמרה אז.

אני לא מפקפק לשנייה במצוקה שהיא מתארת. ועדיין, אחרי הסרט קשה להבין עד הסוף מה בדיוק קרה בתוך מערכת היחסים.

 "הייתי כלואה". איך?

הסרט כן נותן תשובה מסוימת. בורגיל מתארת מצב שבו, לדבריה, אקלום היה צריך לדעת איפה היא, שיחות הטלפון שלה התנהלו על רמקול והיא התקשתה לצאת או לנסוע בלי שהוא יהיה בתמונה. "אני בעצם הופכת להיות לכודה בתוך מערכת יחסים שאני לא יכולה לצאת ממנה", היא אומרת, ומיד מוסיפה: "וזה רק על פני השטח".

המשפט הזה נשמע כמו הקדמה למה שיגיע מיד אחריו. אלא שהפירוט כמעט לא מגיע. איך נראתה השגרה הזאת? מה קרה כשהיא ניסתה להציב גבול? הסרט לא מסביר.

אפשר להבין לפחות חלק מהזהירות. שעות לפני השידור שלחו עורכי דינו של אקלום לרשת 13 ולחברת ההפקה מכתב התראה, שבו הזכירו צו איסור פרסום ומגבלות הנוגעות להליכי הגירושים המתנהלים בדלתיים סגורות. אין לי מושג אם המכתב השפיע בפועל על עריכת הסרט, אבל הוא ממחיש את היקום המשפטי שבו הסיפור הזה מתרחש.

ואז מגיעה המילה "שקרנית"

מיד אחרי הסרט הופיעה עורכת דינו של אקלום ב"הצינור". המסר שלה היה קצר ואלים בהרבה. היא כינתה את בורגיל "שקרנית", וחזרה על המילה שוב ושוב.

כזכור, ביוני הודיע אקלום שהתיק הפלילי שנפתח בעקבות תלונתה של בורגיל נסגר. בורגיל הדגישה אז כי התיק נסגר "מחוסר ראיות, לא מחוסר אשמה", בעוד אקלום הציג את ההחלטה כחיזוק לגרסתו. ההבחנה חשובה: סגירת תיק מחוסר ראיות פירושה שאין תשתית ראייתית מספקת להעמדה לדין. זו לא הרשעה, כמובן, אבל בטח לא קביעה שספיר משקרת.

וכאן נחשפת הבעיה של בורגיל במלחמה על הסיפור שלה. "שקרנית" זה מסר פשוט להפליא. הוא נכנס לכותרת, לריל ולקרוסלה.

תיאור של מערכת יחסים שבה היא אומרת שהרגישה לכודה, עם יותר מדי דברים שנותרו מתחת לפני השטח, דורש הרבה יותר סבלנות. האינטרנט, למרבה הצער, לא ידוע בסבלנות שלו.

לא מספיק לקבל את המיקרופון

אפשר להבין למה ספיר לא רוצה, או לא יכולה, לפרט הכול. אלה החיים שלה, וברקע מתנהלים גם הליכים משפטיים. אבל במלחמת גרסאות, החללים שאתה משאיר מתמלאים מהר מאוד בגרסה של הצד השני.

כדי לקחת בחזרה את הסיפור שלך, לא חייבים לספר הכול. צריך רק לספר מספיק כדי שהצופה יבין מה הסיפור.