״הגאווה הכי גדולה שלי״: מאור בוזגלו חושף

בריאיון מצולם מאור ומירן בוזגלו שמים על השולחן את מה שבדרך כלל נשאר בבית. נישואים מוקדמים, התחלה שבה מירן היתה הכי שקטה בעולם, תקופה של התקפי חרדה, והרגע שבו היא התחילה להיות יותר בפרונט. סלבס או לא, יש סיפורים שנשמעים מסודרים רק אחרי שהם נגמרים.

כשהכל התחיל בשקט

מאור מתאר התחלה לא פשוטה. "התחתנו מאוד מוקדם והתחלנו להכיר אחד את השנייה תוך כדי. בהתחלה היא לא היתה מדברת, לא היתה מוציאה מילה מהפה". לדבריו, בהמשך הגיע שינוי. "פתאום היא התפתחה והתגברה על קשיים ומהבאק נהייתה בפרונט".

הוא מסביר למה זה יושב לו ככה חזק. "מבחינתי זה ההצלחה שלי בחיים. הגאווה הכי גדולה שלי זה לראות אותה היום במקום שהוא כל כך בטוח". וגם מול מצלמה, לדבריו, זה בולט. "איך שהיא מעבירה את המסרים למצלמה דרך המסך, כמו שאני רואה אותה גם דרך המסך. זה לא מובן מאליו, והכי לא אופייני".

הקנאה, החנק והאיזון

הוא לא מנסה לצייר תמונה מושלמת. "זה היה בסצנות קנאה בהתחלה והיה מאוד נוקשה וחונק". מאור אומר שהיום זה השתפר משמעותית, גם אם לא נעלם לחלוטין. "זה לא עבר לצד השני במאה אחוז, אבל אנחנו במקום כל כך טוב ושלם".

ערן סויסה , שמוביל את השיחה, זורק שאלה שמסכמת את הסאב-טקסט. זה יכול גם להלחיץ מישהו שרגיל לאישה שקטה ולא דומיננטית. התשובה מגיעה ממירן, בלי התחמקויות.

החרדות והלחץ

"אני חייבת להגיד משהו", מירן נכנסת. "אני התחלתי ממש, הייתי הכי שקטה. הגעתי למשפחה מאוד דומיננטית ושחקן כדורגל שהוא בשיא שלו, והכל לחץ, לחץ, לחץ". לדבריה, זה פגש אותה במקום הכי חלש. "אני נפלתי להתקפי החרדה הקשים שלי בתקופה הזאת, ממש קצת אחרי שהכרנו. לא עמדתי בלחץ הזה".

היא מתארת תהליך שנבנה לאט, כולל פחדים בתוך הקשר. "ברגע שהתחלתי קצת יותר להיות בפרונט זה היה בדיוק דווקא מאור פרש, ושם הרשיתי לעצמי". אבל גם אז היא לא היתה בטוחה שזה לא פוגע בו. "היתה לו תקופה מאוד קשה ופחדתי שאולי לא טוב לו עם זה שאני בפרונט. כל פעם אמרתי לו, זה קשור לזה? תגיד לי אם זה בגלל זה".

רגשות האשם והאמבולנס

מאור מספר איך זה נראה מהצד שלו, ואיך הוא הבין בדיעבד כמה לא הבין בזמן אמת. "אני חייתי המון שנים ברגשות אשם. בתקופה שהיא היתה בחרדות לא ידעתי להבין את זה. אמרתי, יש לך הכל, את חיה את החיים הכי טובים שיש, ברוך השם".

הוא מתאר רגעים יומיומיים שהפכו לבלתי נסבלים. "היו מצבים שהיינו מגיעים לאיזה מקום והיא היתה שוכבת על הרצפה, ואני רוצה אמבולנס כאן ועכשיו. ופתאום ארבע-חמש פעמים בשבוע. זה היה מטריף לי את המוח". והיום, מבחינתו, זה בדיוק ההפוך. "זה שהיא היום נמצאת בקדמת הבמה בשבילי זה כאילו התגברתי על מה שלא נתתי לה אז. היום אני הגב שלה. בשבילי זה הגאווה הכי גדולה".