ישראל שוב מוצאת את עצמה בעמדה שמייצרת ציפיות. מיקום מאוחר בחצי הגמר הראשון, מול יריבות חזקות אבל לא חונקות, ועם יתרון זיכרון ברור. מיקום טוב, אבל כזה שדורש דיוק.
הסוף שמתחיל את הסיפור
הגרלת חצאי הגמר התקיימה בעיריית וינה, עם כל הטקסים, החיוכים והפנסים הצבעוניים. שלושים מדינות שובצו לשני חצאי גמר, והעיניים חיפשו דבר אחד.: איפה ישראל. המדינה הקטנה שלנו תתחרה בחצי הגמר הראשון בחלקו שני, כמעט בקצה.
זה לא פרט טכני. בעולם האירוויזיון, הסוף הוא נכס. שירים שמופיעים מאוחר נצרבים טוב יותר בזיכרון, בעיקר אצל קהל שמצביע מיד אחרי. ישראל קיבלה מיקום שמאפשר להישאר בתודעה בדיוק ברגע הנכון.
מי איתנו בזירה?
בחצי הגמר הראשון מחכות כמה מדינות שלא כדאי לזלזל בהן. שוודיה תמיד מגיעה עם מוצר מלוטש, פינלנד יודעת לייצר רגעי טלוויזיה, וקרואטיה הוכיחה בשנים האחרונות שהיא מבינה קהל. גם ליטא וסרביה נוטות למשוך הצבעות נאמנות.
מצד שני, יש כאן גם מדינות שפחות מאיימות השנה על הנייר. סן מרינו, מולדובה ומונטנגרו מתקשות לשמור על עקביות. בלגיה ופולין תלויות מאוד בביצוע חי. ישראל נמצאת בין גושי הצבעה מוכרים, אבל לא חנוקים. יש פוטנציאל לקבל נקודות גם ממדינות שלא נחשבות שכנות טבעיות. הכל תלוי בשיר, בביצוע וביכולת לבלוט בלי לצעוק.
העובדה שגרמניה ואיטליה, מדינות שהתנגדו להדחת ישראל בדיון הגדול בדצמבר, מצביעות בחצי הגמר הזה מוסיפה עניין. אלו קהלים גדולים, עם השפעה, שיכולים להטות את הכף. ישראל תצטרך להתחבר אליהם רגשית, לא רק מקצועית.
ישראל תבחר את נציגה לתחרות הגדולה בעולם דרך "הכוכב הבא לאירוויזיון 2026". גמר התוכנית יתקיים בעוד שמונה ימים, ב-20 בינואר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
