שלקה, יוצאת "האח הגדול", לא מנסה לייפות. שלוש שנים אחרי שעלתה 30 קילו, היא מדברת בכנות על הקשר המורכב עם הגוף שלה, על מאבק שכבר לא בוער כמו פעם, ועל המחיר הרגשי של לחיות מול מצלמה ומול הערות של אחרים.
״אני באמת במאבק״
״האמת שאני באמת במאבק. אני מרגישה לפעמים בקטטה עם עצמי. לפני שלוש שנים הייתי 30 קילו פחות״, היא אומרת. ״אני אהיה אמיתית, לעולם לא הייתי שלמה עם הגוף שלי. זה שקר״. לדבריה, יש פער ברור בין מה שנראה החוצה לבין מה שקורה בפנים. ״לפעמים עם המצלמה אני משחקת אותה שאני עפה על עצמי. באמת יש ימים שאני מתה על עצמי, אבל בסוף אני לא שלמה עם עצמי״.
הים נשאר בחוץ
גם הדברים הכי יומיומיים הפכו למורכבים. ״להגיד לך שאני הולכת לים? אני לא הולכת. אני משתזפת במכון שיזוף בגלל זה״, היא מודה. ״אני יודעת מה המשקל שלי. אני רואה את עצמי עם הלבשה תחתונה בבית, לא שלמה עם עצמי. הפנים שלי, אני מתה עליהן, אבל את הגוף אני לא אוהבת״.
הדיאטות, והשחיקה
שלקה מספרת שהיא לא ויתרה על ניסיונות לשינוי, אבל משהו בעוצמה השתנה. ״נכון, אני עושה שינוי פה, מתחילה דיאטה שם, מנסה להתאמן. פעם זה ממש בער בי, היום פחות״.היא נזכרת בתקופה שבה הכל היה קיצוני. ״הייתי מתעוררת כל בוקר לסלט וחזה עוף. היום משהו השתנה בי. זה כבר לא המרתון שהייתי בו בעבר״.
״זה כבר לא בוער בי כמו פעם״
הרצון קיים, אבל הדחיפות נחלשה.״אני מתה לעשות את השינוי, ושינוי לא עושים ביום אחד, אבל זה כבר לא בוער בי כמו פעם״. גם היחס לאוכל השתנה. ״פעם הייתי מתבאסת שאני אוכלת המבורגר. היום אני אוכלת פעמיים המבורגר. נכון, אני אתבאס על עצמי אחר כך, אבל זה לא אומר שיום אחרי אני לא אוכל או שאוכל רק סלט״.
התגובות מהרחוב
למאבק הפנימי מתווספת גם המציאות שבחוץ. ״אני הרבה פעמים ברחוב מקבלת תגובות מזעזעות על המשקל שלי״, היא משתפת. ״התשומת לב היא לא תמיד חיובית, ובעיקר מילדים״.בלי סיסמאות ובלי פתרונות קסם, שלקה מציבה מראה לא פשוטה, קודם כל לעצמה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו




