בזמן שאינסטגרם תמיד דורש חיוכים ופילטרים, ליר עוז בחרה הפעם לוותר על היפה־נכון ולכתוב בפשטות את מה שעובר עליה. שנה עברה מאז שאיבדה את אמא שלה, היא העלתה סטורי חשוף, כואב ובעיקר אמיתי. כזה שמסביר שוב למה החיים מרגישים לפעמים כמו רכבת הרים בלי בלמים.
“דקה אחת שהרגישה כמו נצח”
בפוסט שנכתב הבוקר, עוז חזרה לרגע שלטענתה שינה את חייה. “היום 7:21 באמת לפני שנה הרגע הכי קשה שהיה לי בחיים. רגע שלא אשכח לעולם. דקה אחת שהרגישה כמו נצח. והיא זאת ששינתה לי את החיים מהקצה לקצה. וריסקה לי את הלב לחתיכות”, כתבה.
עוד הוסיפה: “לפני שנה בדיוק איבדתי את אמא שלי וזעקתי לשמיים” משפט שבו בחרה להגדיר את נקודת השבר הגדולה בחייה.
רכבת הרים יומיומית
עוז לא ניסתה לייפות את התמונה: “לפני כמה דקות בכיתי, ולפני יומיים בכלל עבר עלי יום שלא יצאתי מהמיטה אבל אתמול שרתי והתגלגלתי מצחוק!!”
לדבריה, תנודות הרגש הפכו לדבר שבשגרה. “החיים הם רכבת הרים. כל דקה אתה חווה רגש אחר בגוף. עכשיו אני בג’ננה ואני מאוד עצובה. אולי עוד כמה דקות אני אצחק ואצרח…”.
“איזו זכות שיש למי להתגעגע”
למרות הכל, עוז חתמה את הסטורי בנימה מפויסת יותר. “החיים יפים. אנחנו פשוט צריכים לדעת איך להסתכל עליהם. את כל הרגשות האלה אני מחבקת, איזו זכות זו להרגיש ובעיקר, איזו זכות שיש למי להתגעגע”.