עצבניים על מאיה קיי? בראיון חדש לפודקסאט "סויסה +1", הדוגמנית נפתחה ושיתפה על כך שלא הרגישה שהיופי שלה עזר לה להתקדם וש"Pretty privilege" היא לא דבר שקרה לה. הרבה מהתגובות שקיבלה היו בסגנון של "על מה את מדברת?" ו"את לא מבינה בכלל מה זו הפריווילגיה הזאת". אז מה זה בעצם "Pretty privilege"? מושג שמתאר איך החברה מתייחסת אחרת לאנשים שנחשבים יפים, לעומת כאלה שלא עונים על אידיאל היופי.
מחקרים מראים שמי שנחשב "מושך" לרוב מפתח יותר ביטחון עצמי, כישורים חברתיים ואפילו נתפס כמוכשר יותר מה שפותח לו דלתות חברתית, רומנטית וגם מקצועית. בנוסף, נטען כי בשוק העבודה "Pretty privilege" יכול להיות הבסיס להצלחה. היו מי שהגיעו למסקנה שלאנשים "יפים" יותר יש יותר סיכוי להתקבל לעבודות, לקבל קידומים ומשכורות גבוהות, במיוחד אצל דוגמניות או בכללי בתעשיית הבידור, בה עוסקים בעיקר סביב המראה החיצוני וברור שלאנשים "יפים" יהיה יתרון.
יש עדויות מאנשים שירדו במשקל או עברו "גלואו אפ" שסיפרו שהיחס אליהם השתנה מקצה לקצה. הם פתאום מקבלים שירות אחר, מבטים אחרים ופשוט העולם יותר נחמד אליהם. מחקר מ-2022 מצא שכאשר אדם לא עומד באידיאל היופי, הוא אפילו נתפס כפחות אנושי. בקרב נשים העניין בולט עוד יותר, נשים שלא נהנות מ"Pretty privilege" מקבלות יחס שונה, למרות שאין להן בזה שום אשמה.
לפעמים גם השפעת ה"Pretty privilege" הפוכה. נשים שכל החיים היו ידועות רק בזה שהן "יפות" רוצות להוכיח שהן יותר. אנה זק למשל, שהחלה בקריירת דוגמנות, מספרת שהמעבר לקריירה המוסיקלית לא היה דבר שהתעכל בקלות. היא רצתה להוכיח לעצמה שהיא זמרת באמת ושישמיעו את השירים שלה ברדיו. נטע אלחמיסטר מההתחלה עצרה את הסטיגמה של פרצוף יפה, חשבה עסקית ובנתה אימפריה של בגדי ים ומוצרי טיפוח ואיפור.
מאיה גם מקבלת ביקורת על האמירה שלה "לנשים קל", שכן הנתונים מראים אחרת. עדיין רוב הגברים הם אלו שמובילים בעמדות מפתח בלימודים, בעבודה, ובחיים בכלל. כשדוגמנית מצליחה כל כך מכחישה את התופעה ואומרת שהיופי לא שיחק תפקיד, זה נשמע מנותק. ובמובן מסוים מתעלם מתופעה חברתית אמיתית.