"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

פאולה רוזנברג: "טעיתי"

מגישת הטלוויזיה לשעבר שהעתיקה את מגוריה לקפריסין יחד עם בן זוגה ליאון רוזנברג, נכנסת לפרופורציות. "עצרתי את הדמעות כשדיברתי על העתיד של הבנות שלי"

יוסי דלאל
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

"בקפריסין אין מלחמות". פאולה רוזנברג עם בעלה ליאון רוזנברג , רונן אקרמן
"בקפריסין אין מלחמות". פאולה רוזנברג עם בעלה ליאון רוזנברג. צילום: רונן אקרמן

פאולה רוזנברג כבר לא מגישה את תוכנית הבוקר שלה יחד עם בן זוגה ליאון רוזנברג "פאולה וליאון". אחרי ה-7 באוקטובר השניים עזבו את הארץ, וטסו לקפריסין עם שתי הבנות המשותפות לבנות חיים אחרים וחדשים. היום (ראשון) רוזנברג נזכרה בקול הזעקה שהשמיעה בעד המאבק לזכויות נשים במרחב הציבורי, וסיפרה שטעתה בחיזוי שלה כשטענה כי המציאות בסופו של דבר התגלתה כקשה בהרבה.

"אוגוסט 2023 זעקתי שאנחנו באוטובוס שנוסע ברוורס אל עבר התהום, אבל טעיתי", כתבה רוזנברג. "נתקלתי בסרטון הזה תוך כדי חיפוש חומרים לפרויקט. למרות שלא עבר זמן רב, עברו מאז חיים שלמים. כל מה שהיה לפני אוקטובר 2023 מרגיש כמו עשן מטושטש של זכרונות"

"הצפייה בסרטון החזירה אותי לאותו רגע באוגוסט 2023, כשהמאבק על זכויות נשים במרחב הציבורי היה במרכז תשומת הלב שלי וחשבתי שאולי אצליח לטלטל מישהו מקובעי המדיניות", הסבירה. "כמה נאיבי זה מרגיש היום, כשנדמה שאין כמעט אף אחד שמרגיש מטולטל גם לנוכח 101 חטופות וחטופים שעדיין בשבי חמאס. קשה להאמין שהאמנתי אז שזכויות נשים הן בעיה חמורה אך פתירה, בזמן שאפילו הזכות הבסיסית לא להיאנס בשבי ולצפות מהמדינה שתדאג לעסקת שחרור כבר לא מובנת מאליה".

בהמשך סיפרה על התגובות שקיבלה אז, וקבעה: כולם טעו. "התגובות לטור ההוא נחלקו לשניים: כאלה שהזדהו עם דבריי, ואחרים שביקשו ממני 'להירגע' ולא להבהיל סתם. היו שאמרו שאני 'סתם דרמטית', כי 'הם לא באמת יעזו ליישם את התוכניות ההזויות שלהם'. היו גם מי שטענו שבגלל ההשתתפות בהפגנות נהייתי היסטרית, וזה הוציא ממני מטאפורות מוגזמות כאילו אנחנו באוטובוס שנחטף על ידי קיצונים שנוסע לתהום. אבל כולנו טעינו – גם מי שחשב שאני מגזימה, גם מי שחשב שאני צודקת, וגם אני. כי אף אחד מאתנו לא תפס, לא העלה בדעתו עד כמה התהום הזו עמוקה, ארוכה, חשוכה וחסרת תחתית".

רוזנברג ביקשה מהגולשים לשתף אותה במחשבותיהם לגבי הפוסט, אך סימנה מה לא תרצה לקרוא. "אם יש לכם סיבות לאופטימיות, אני אשמח לשמוע בתגובות. רק בבקשה בנימוס. והערות של 'את סתם מלחיצה' פחות מתאימות. ניסיון העבר צריך ללמד את כולנו להיות יותר צנועים בביטול חששות או אזהרות של אחרים, ובעיקר של אחרות".

פאולה רוזנברג, צילום: אריק סולטן

רוזנברג חזרה גם אל התחושות שניקרו בה אז. "וברמה האישית ביותר, הסרטון הזה החזיר אותי לרגע כשעבר הספקתי לשכוח – הרגע שבו בקושי עצרתי את הדמעות כשדיברתי על העתיד של שילה וארבל במדינת ישראל. הוא הזכיר לי את הכאב הפיזי שהשתלט עליי תוך כדי דיבור, הגוף שלי כנראה הבין דברים שהמוח והלב עדיין סירבו לקבל. נזכרתי איך התלבטתי אם לרמוז על המחירים האישיים והמקצועיים שנגבים ממני ומאנשי תקשורת אחרים שלקחו חלק פעיל בהפגנות נגד ההפיכה המשטרית, על המסר הברור שמועבר לאלו שלא שותקים, שכדאי להנמיך להבות, אחרת המחיר האישי יגדל".

פאולה רוזנברג, צילום: פאולה רוזנברג

בסיום היא נזכרה בסערת קרן פלס, שהוזמנה להופיע ביד ושם למרות ההשתתפות במחאות נגד המהפכה המשפטית, ולכאורה עוררה את זעמה של אשת ראש הממשלה שהוביל כביכול לניסיון הדחת יושב ראש יד ושם. "הסיפור של קרן פלס וההופעה ביד ושם הוא רק קצה הקרחון. אני בטוחה שבעתיד יהיה זמן לדבר על זה ולשתף. אבל כרגע, יש דבר אחד הכי חשוב, לפני הכל: להחזיר את כולם וכולן הביתה. עכשיו".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...