מייקל ג'קסון שוב על המוקד: טענות מטרידות מהעבר

הדוקו החדש של נטפליקס עוסק במשפט ההתעללות בילדים שנערך למייקל ג'קסון בשנת 2005, ומציג שורה של טענות ועדויות מצד אנשים שהיו מעורבים בפרשה. בין הסיפורים הבולטים נמצאות הטענה שג'קסון ביקש לאסוף מידע מפליל על משפחת המתלונן, הכינויים יוצאי הדופן שלכאורה העניק לילדים שבילו בחברתו, ועדות חדשה הטוענת כי צפה בחומרים הקשורים לילדים עירומים יחד עם אחד מעוזריו הקרובים.

המשימה הסודית של עורכי הדין

אחד הרגעים המסקרנים בדוקו מגיע מכיוונו של בריאן אוקסמן, עורך דין של משפחת ג'קסון, שטוען כי הזמר ביקש ממנו לחפש מידע בעייתי על משפחת ארביזו, משפחתו של גאווין ארביזו, הנער שבמרכז האישומים.

כדי להבין את המשמעות של הטענה הזו צריך לחזור לתחילת הפרשה. ג'קסון יצר קשר עם המשפחה לאחר מאבקו של גאווין במחלת הסרטן, ובהמשך הפך לאורח קבוע בחוות נוורלנד. כאשר החלו הטענות על התעללות מינית, צוות ההגנה של הזמר ניסה לערער את אמינות המשפחה. לפי אוקסמן, במהלך הבדיקות התגלה כי המשפחה הייתה מעורבת בעבר בתביעה נגד רשת החנויות JCPenney. במהלך המשפט עצמו הודתה אמו של גאווין כי מסרה בעבר עדות שקר באותו הליך אזרחי. בדוקו טוען אוקסמן כי המידע הזה הפך לכלי מרכזי עבור ההגנה וסייע ליצור ספק באשר לאמינות העדים המרכזיים נגד ג'קסון.

הכינויים שעוררו סימני שאלה

גילוי נוסף שמקבל מקום נרחב בסדרה מגיע מווינסנט אמן, שעבד בסביבתו של ג'קסון בתחילת שנות האלפיים. אמן מספר כי שמר תמונות פולרואיד שצולמו בנוורלנד ובהן הופיעו בני משפחת ארביזו. לדבריו, באחת התמונות הופיע מסר שכתב סטאר ארביזו, אחיו של גאווין, ובו כינה את עצמו בכינוי חריג. אמן טוען כי הכינויים הללו היו חלק ממערכת הכינויים האישית שג'קסון נהג להעניק לילדים שבילו לצדו.

גם במהלך המשפט המקורי בשנת 2005 עלו הכינויים הללו בעדויות. סטאר סיפר אז כי ג'קסון נהג לכנות אותו ואת אחיו בשמות שונים, בהם "Blowhole", "Apple Head" ו-"Doo-Doo". אף שהנושא לא הפך לאחד הצירים המרכזיים במשפט, הדוקו מציג אותו כחלק ממערכת היחסים יוצאת הדופן שנרקמה בין הזמר לבין בני המשפחה.

תמונות עירום של ילדים בחווה

החלק המטלטל ביותר בסדרה עוסק בטענותיו של אותו וינסנט אמן בנוגע לחומרים שנמצאו לכאורה בנוורלנד. אמן טוען כי במהלך הפשיטה המשטרתית על האחוזה התבקש על ידי פרנק טייסון, חבר קרוב ועוזר אישי של ג'קסון, להיפטר מתיק שהכיל חומרים רגישים.

לדבריו, בתוך התיק הייתה בין היתר חוברת בעלת תוכן ערום, בין היתר של הילדים ובה סימונים סביב סרטונים שניתן היה להזמין. אמן טוען כי כאשר שאל את טייסון על אותם חומרים, האחרון השיב כי מדובר היה ב"שלב" שהוא וג'קסון עברו יחד. טייסון עצמו הכחיש לאורך השנים את הטענות להתנהגות מינית בלתי הולמת מצד ג'קסון, ובסדרה מובאת גם עמדתו שלפיה מעולם לא ראה סימן לכך שהזמר נמשך לילדים.

הסיפור הזה מקבל בדוקו גם הקשר חשוב. למרות הפשיטות והחקירות שנערכו בנוורלנד, ג'קסון מעולם לא הואשם בהחזקת פורנוגרפיית ילדים. התובע לשעבר רון זונן אף חזר והדגיש בעבר כי החוקרים לא מצאו חומרים שהוגדרו כפורנוגרפיית ילדים לפי החוק, אף שנמצאו חומרים אחרים שעוררו שאלות במהלך החקירה.

המשפט הפלילי ותוצאותיו

המשפט הפלילי שנערך למייקל ג'קסון בשנת 2005 עסק בטענות כי ניצל מינית את גאווין ארביזו, נער בן 13 שהכיר במהלך מאבקו במחלת הסרטן. הפרשה התפוצצה לראשונה ב-2003 בעקבות הסרט התיעודי "Living with Michael Jackson", שבו נראה ג'קסון כשהוא מדבר בגלוי על קשריו עם ילדים ועל כך שאפשר להם לישון בחדרו. זמן קצר לאחר מכן נפתחה חקירה שהובילה להגשת כתב אישום שכלל עבירות של ניצול מיני, אספקת אלכוהול לקטין וקשירת קשר.

המשפט נמשך כמעט ארבעה חודשים וזכה לסיקור תקשורתי חסר תקדים. התביעה הציגה את ג'קסון כאדם שניצל את מעמדו כדי להתקרב לילדים, בעוד ההגנה טענה כי מדובר בניסיון לסחוט כסף מהזמר וכי משפחת ארביזו אינה אמינה. במהלך הדיונים העידו עשרות עדים, בהם בני משפחתו של המתלונן, עובדים לשעבר של ג'קסון וכן ידוענים שהגנו עליו. אחת מנקודות המחלוקת המרכזיות הייתה פרשת ג'ורדן צ'נדלר משנת 1993, שבמסגרתה הגיע ג'קסון להסדר כספי אך מעולם לא הורשע בפלילים.

ב-13 ביוני 2005 הכריע חבר המושבעים כי ג'קסון אינו אשם בכל 14 סעיפי האישום שיוחסו לו. הזיכוי סיים את ההליך הפלילי, אך לא את המחלוקת הציבורית סביב הפרשה. תומכיו ראו בכך הוכחה לחפותו, בעוד מבקריו טענו כי שאלות רבות נותרו ללא מענה. גם יותר משני עשורים לאחר מכן, המשפט ממשיך לעמוד במרכזם של ספרים, סרטים תיעודיים ודיונים ציבוריים על מורשתו של מלך הפופ.