אנטונלה עצרה את מסי: אין כדור בבית

הפעם זה לא סיפור על מה הוא עשה על הדשא. ליונל מסי התיישב לריאיון בלוזו ודיבר על החיים בבית במיאמי, המקום שבו הכדור תמיד בסביבה, אבל לא תמיד מקבל אישור כניסה לסלון.

מי שמציבה את הגבול היא אנטונלה רוקוצו, ובניגוד להרבה סיפורי כדורגל, כאן זה לא ויכוח על טקטיקה אלא על בלגן יומיומי.

החוק בבית: לא משחקים בפנים

כשמסי נשאל אם הוא מסתובב בבית עם כדור כמו במתחם האימונים, הוא לא מנסה לייפות את המציאות. "בבית הרבה לא נותנים לנו", הוא אומר, ומיד מבהיר מי זו שאומרת את זה. "אנטונלה. יש הרבה בלגן".

כשמנסים לדייק מה בדיוק אסור, הוא מסכם את זה בכלל אחד ברור. "זה רק לא לבעוט בתוך הבית". גם הסלון לא מקבל הנחות. "הסלון גדול, אבל אי אפשר לשחק כדורגל". המידע בכתבה מבוסס על תמליל מלא של הריאיון בלוזו.

שגרה צפופה של שלושה ילדים

מאחורי האיסור הזה יש גם שגרה עמוסה. מסי מתאר לוח זמנים קבוע. "הם יוצאים מבית הספר, כבר באים למועדון. מתאמנים שני, שלישי, רביעי ומשחקים". לדבריו, הם יוצאים אחר הצהריים, אוכלים משהו קטן ומיד נוסעים לאימונים. זה משאיר מעט מאוד זמן לבלגן ביתי עם כדור.

כששואלים אותו מה אנטונלה מעירה לו בזוגיות, התשובה מגיעה בלי היסוס. "הסדר. הסדר". מסי מסביר שזה לא עניין חדש. "תמיד הייתי אובססיבי לסדר". הוא מחדד שזה לא רק הרגל אלא גבול ברור. "אני לא אוהב שנוגעים לי בדברים. אני חייב לדעת איפה כל דבר נמצא".

עם השנים, לדבריו, הוא גם השפיע עליה. "האמת שאני שיניתי אותה". היום, הוא אומר, "אנחנו בערך באותו רמה", אבל בהתחלה זה היה אחרת. "בהתחלה היא היתה בלגן ואני תמיד הייתי מאוד מסודר". כדי להמחיש, הוא נותן דוגמה קונקרטית. "כן, כן. הבגדים לפי צבעים. אני משאיר לי את הבגדים לאימון כבר יום לפני".

מחוות קטנות וריב מוכר

מסי מתאר את עצמו כמי שמרגיש הרבה אבל מתקשה להראות. "אני קצת לא מפגין רגשות, אבל יש לי את הצד שלי", הוא אומר, ומוסיף שהוא כן איש של מחוות. "אני מאוד איש של פרטים קטנים. שוקולד, פרחים. מתנה קטנה".

על אנטונלה הוא אומר בפשטות, "היא הרבה יותר ממני". משם השיחה מגיעה לריב שמוכר להרבה זוגות. "היא התעייפה מזה", הוא מספר. "היא אמרה לי: אני לא קונה יותר כלום". 

הבית מציף והוא צריך שקט

מסי לא מסתיר את הצורך שלו בשקט. "אני מאוד אוהב להיות לבד", הוא אומר, ומסביר ש"כל הבלגן בבית, עם שלושת הילדים שרצים לכל כיוון, זה מציף אותי".

הוא מתאר את עצמו כאדם מאוד מובנה. "אם היום שלי מסודר בצורה מסוימת ובאמצע קורה משהו שלא היה בתכנון, זהו. אני מתחרפן", הוא מודה.

גם אז הוא לא תמיד מדבר על זה. "אני לא מתקשר את זה. אני בולע את זה בפנים". כששואלים עם מי הוא כן נפתח ביום יום, התשובה ברורה. "ברור שביום יום, איתה".

איך הכל התחיל

הסיפור של מסי ואנטונלה מתחיל הרבה לפני הקריירה. "אנחנו מכירים מגיל 6", מסי מספר. "כילדים, בלי להבין כלום, היינו מחבבים אחד את השנייה. היתה תקופה כזו, חבר-חבר עם זכות. אבל היינו קטנים. זכות לנשיקה. היינו בני 9 או 10".

כשהוא עבר לברצלונה, הקשר נשמר בכלים של התקופה. "מכתב לא. כן מייל ומסנג'ר". שיחות טלפון היו נדירות. "זה היה יקר בטירוף". כשהקשר התעמק, הוא הבין מהר. "כבר ידעתי. זאת האישה של חיי".

מי בבית עם כל השאלות

לקינוח, מסי מספר שהוא עצמו פחות מחובר לטכנולוגיות חדשות כמו צ'אט GPT, אבל אנטונלה כן. "אנטונלה כל היום עם זה, שואלת הכול". לדבריו, זה מתחיל בעיקר בענייני אוכל, אבל לא נגמר שם. "הכול".