איסלנד דורשת מאיגוד השידור האירופי להרחיק את ישראל מהאירוויזיון הקרוב. המהלך, שעבר ברוב דחוק, מציב את ה-EBU במרכז של דרמה פוליטית, מוזיקלית ודיפלומטית. בין כל זה, השאלה שנותרה פתוחה: האם איסלנד עצמה תישאר במשחק או תפרוש מהתחרות הנוצצת?
הקרחון מתחמם
בישיבה טעונה במיוחד, חמישה מתוך תשעת חברי מועצת רשות השידור האיסלנדית הצביעו בעד המלצה ל-EBU: להדיח את ישראל מאירוויזיון 2026. הנימוק הרשמי? "ערכים הומניטריים". הנימוק הלא-רשמי? פוליטיקה, הרבה פוליטיקה.
יושב הראש, סטפן יון האפסטיין, ניסה לשמור על טון מאופק אך הצהיר כי "האיגוד יידרש לקבל החלטה ברורה בישיבה שתתקיים בתחילת דצמבר". לדבריו, "נכון לעכשיו, אנחנו רק מגבשים את העמדה שלנו, אבל ברור שיש כאן שאלה מוסרית עמוקה שתצטרך לקבל תשובה". האפסטיין אף הוסיף כי "לא מדובר בהחלטה קלה. אנחנו אוהבים את התחרות, אבל יש גבולות שאי אפשר להתעלם מהם".
בין דוז פואה לדרמה נורדית-ישראלית
איסלנד, שזכתה לראשונה מזה שלוש שנים להגיע לגמר עם הלהקה וייב והשיר "Róa" (כן, אותו שיר שנגנב לכאורה מ"חתונת השנה" של אייל גולן ואיתי לוי), מצאה את עצמה שוב בכותרות, רק שהפעם זה לא בגלל תוצאה, אלא בגלל עמדה.
בתקשורת המקומית מזכירים את העובדה ששאר המדינות הנורדיות, דנמרק, נורווגיה, פינלנד ושוודיה, כלל לא הצטרפו לאיום החרם. הן מעדיפות לשיר מאשר לשתוק. אז למה דווקא איסלנד החליטה לעלות על הקרחון הזה?
המדינה הקטנה בצפון הקרחוני הפכה לאחת הקולניות באירופה נגד ישראל. מהפגנות עם דגלי פלסטין ברחובות רייקיאוויק ועד קריאות להדיח את ישראל מהאירוויזיון, נדמה שכל המדינה מאוחדת סביב ביקורת חריפה על ירושלים. ממשלה, אמנים ואיגודים מקצועיים מצהירים בגלוי על תמיכה בפלסטינים, כשהעבר האנטי-ישראלי רק מוסיף שמן למדורה. בקיצור, היחסים בין ישראל לאיסלנד קרים יותר מהקרחונים של איסלנד עצמה.
אירוויזיון או פוליטיוויזיון?
הסיפור האיסלנדי הוא רק פרק אחד במלחמת העולם הקטנה שמתרחשת סביב השתתפות ישראל באירוויזיון. סלובניה כבר פרשה, בטענה מוסרית, אבל מאחורי ההצהרות מסתתרת גם בעיה תקציבית לא קטנה. מדינות אחרות, כמו אירלנד, הולנד וספרד, עדיין מאיימות לפרוש, אבל עוקבות מקרוב אחר הצעדים של ה-EBU.
בינתיים, האיגוד מנסה לשמור על איפוק ולהרגיע את המדינות הזועמות. הוא הציג רפורמות נרחבות במנגנון ההצבעה, החזיר את השופטים לחצאי הגמר, והגביל קמפיינים פוליטיים סביב השירים. השינויים האלו, כך טוענים במטה האיגוד, נועדו להחזיר את האמון בתחרות ולהוכיח שהמוזיקה עומדת לפני הפוליטיקה.
אבל מתחת לפני השטח, ברור שהסערה רחוקה מלהירגע. מדינות הנורדיות מתייעצות ביניהן, ארגוני מעריצים מתכתשים ברשתות, והעיתונות האירופית עסוקה בניתוחים דיפלומטיים כאילו מדובר בפסגת נאט"ו. במרכז הבמה, ישראל, שממשיכה לשדר עסקים כרגיל. בתאגיד "כאן" הדגישו כי ישתפו פעולה עם כל שינוי וימשיכו להשתתף "ברוח טובה". אולי זו בדיוק הסיבה שכל השאר נראים כל כך מתוחים.