רשות השידור הסלובנית RTVSLO הודיעה כי לא תשדר ולא תשתתף באירוויזיון 2026, מה שמרחיק אותה גם מתחרות 2027. מאחורי המהלך עומדים שילוב של שיקולים פוליטיים, כלכליים ותדמיתיים, כאשר הצל של ישראל מרחף מעל כולם.
פוליטיקה בגרסת הדוז פואה
זה התחיל באיומים ונראה שמסתיים בפרישה. סלובניה, שהצטרפה לאירוויזיון ב-1993, מסמנת קו אדום: כל עוד ישראל על הבמה, היא נשארת בבית. ב-RTVSLO טוענים שמדובר בעקרון מוסרי, אבל קשה שלא להריח גם קצת הצגה. מאחורי ההצהרות הנחרצות מסתתרת גם מידה לא מבוטלת של תקשורת ציבורית חכמה. מהלך כזה מציב את סלובניה בכותרות, בלי להשקיע אפילו אירו אחד בקליפ נוצץ או בבימוי מוגזם. פוליטיקה היא הרי גם סוג של מופע.
בזמן שברחבי היבשת מדינות שוקלות את צעדיהן, בסלובניה כבר מתכוננים לגל התגובות. כי כשאתה יוצא מהאירוויזיון, אתה לא רק מבטל השתתפות, אתה יוצר דרמה בינלאומית.
כשכסף פוגש עקרונות
על פניו, RTVSLO מתנגדת להשתתפות ישראל. בפועל, מדובר גם בכאב ראש תקציבי. תחרות עם הפקה ענקית, מסעות יח"צ וייצוג רשמי בחו"ל, כל אלה דורשים תקציב שלא בטוח שיש למי לממן. כשאולימפיאדת החורף דופקת בדלת, האירוויזיון פשוט נדחק הצדה.
בטיוטת תוכנית השידורים לשנת 2026 אין זכר לאירוויזיון, אבל יש הרבה ספורט. מילאנו וקורטינה ד'אמפצו יזכו לזמן מסך, בעוד האירוע בווינה יישאר בלי אף מצלמה סלובנית. זה לא חרם, זה "קדימות תקציבית" – כך לפחות מגדירים את זה שם.
בעוד שהקהל המקומי מתבאס מהחמצת חגיגת הפופ הגדולה באירופה, ב-RTVSLO כבר מציגים את זה כהחלטה אחראית ונבונה. הרי אין כמו להצדיק צמצומים בעזרת מילים גדולות כמו "ערכים" ו"אחריות ציבורית".
האירוויזיון ממשיך, הדרמה רק גדלה
אם חשבתם שסלובניה תהיה היחידה שמורידה את השאלטר, תחשבו שוב. מדינות נוספות, מאירלנד דרך ספרד ועד להולנד, עוקבות מקרוב אחר הצעד הזה. כולן מאיימות, כולן ממתינות לראות מי תישבר ראשונה. ה-EBU? הוא בעיקר עסוק בכיבוי שריפות דיפלומטיות.
הפרישה הצפויה של סלובניה הופכת את אירוויזיון 2026, שחוגג 70 שנה, לאירוע טעון מאי פעם. בין חוקים חדשים, החזרת השופטים לחצאי הגמר וחשש לחרמות, נראה שהמוזיקה שוב נדחקת הצדה לטובת הפוליטיקה.
