אם חשבתם שראיתם כבר את כל הדרמות האפשריות בעולם ההיפ הופ, חכו שתשמעו את זה: ג'יי זי, המגה-ראפר, איש העסקים, ובעלה של ביונסה בכבודו ובעצמו, שוב נגרר לבית המשפט, ושוב בגלל אותה טענה ישנה-נושנה: "אתה אבא שלי". אלא שהפעם, במקום לשתוק באלגנטיות ולהשאיר את הלכלוך לעורכי הדין, ג'יי זי החליט להחזיר אש ובענק.
בתגובה שהגיש לבית המשפט הפדרלי בעקבות תביעה שהוגשה במאי, ג'יי זי לא השאיר מקום לספק: הוא עייף, כועס ובעיקר נחוש לשים סוף לפרשה. עורכי דינו של הראפר האשימו את רמיר סאטרתווייט בהטרדה שיטתית שנמשכת עשרות שנים, תוך שימוש במערכת המשפט כדי לנסות לכפות על ג'יי זי להכיר באבהות שמעולם לא הוכחה.
הם כתבו כי התביעה הנוכחית אינה יותר מ"החוליה האחרונה בהטרדה רבת-שנים", וכי מדובר ב"טענות בדויות והאשמות שכבר הופרכו ונדחו במספר ערכאות משפטיות". בנוסף, הם ציינו כי רמיר ושותפיו הפרו בעבר צווים שיפוטיים, דבר שהוביל אף להוצאת פקודת ביזיון בית המשפט.
עוד נטען כי התביעה לא הגיעה לג'יי זי כראוי, והוא גילה על קיומה רק ב-3 ביוני, כמעט חודש לאחר שהוגשה. משום כך, התבקש מבית המשפט להעניק לו ארכה של ארבעה שבועות לצורך עיון בכתב התביעה וגיבוש תגובה מסודרת. עורכי הדין גם הדגישו כי פנו לתובע טלפונית בבקשה להסכמה על דחייה, אך לדבריהם, היא פשוט ניתקה את השיחה. "הנתבע יינזק באופן בלתי הפיך אם לא תינתן לו ארכה נוספת לבחינת התלונה והיערכות להגיב או להשיב לה כראוי", נכתב.
הסיפור שלא נגמר: האגדה על הבן האבוד
למי שלא עקב אחר הסאגה מההתחלה, הנה תזכורת קצרה: רמיר סאטרתווייט, כיום בן 32, טוען שהוא הבן האבוד של שון "ג'יי זי" קרטר, כתוצאה ממפגש בין אמו המנוחה, וונדה, לבין הראפר הצעיר דאז בשנות ה-90. לאורך השנים, רמיר ואפוטרופסיתו לא הפסיקו להיאבק להכרה, כולל הגשת תביעות שונות, שלכולן, עד כה, היה אותו סוף: דחייה.
אבל עכשיו, רמיר מעלה את הרף. בתביעה הנוכחית, הוא טוען שלא רק שג'יי זי מסרב לעשות בדיקת אבהות, אלא שהוא ואנשיו הפעילו לחצים, קשרים והשפעות, לכאורה, כדי לסכל את ההליך המשפטי. בין היתר נטען למסכת של "הונאות שיפוטיות", "שיבוש הליכי משפט", ואף ניצול פרסומו של ג'יי זי כדי להטות את מערכות החוק לטובתו. בקיצור: קונספירציה הוליוודית מהזן הישן והטוב.
רמיר גם לא מהסס לגלוש לטריטוריה דרמטית במיוחד, וטוען כי רכבו נורה שש פעמים, מה שהוא מפרש כ"מסר להשתקה". האם יש ראיות? לא ממש. האם זו טענה שגורמת לגבות להתרומם? בהחלט. הוא לא מבקש מזונות עבר, אלא פיצויים על נזקים נפשיים, בריאותיים וציבוריים שנגרמו לו לדבריו, כולל חרדה, בושה ציבורית ואפילו השלכות בריאותיות על הנפש.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו