למי שפספס, סויסה פרסם כאן הבוקר טור נוקב על עונת "האח הגדול" האחרונה והזכייה השנויה במחלוקת של גל רובין. היא הגיבה (הטור והתגובה המלאים כאן) וכעת הוא מגיב לה בחזרה.
זה לא גל, זה צונאמי
שוב גל רובין מנציחה בדיוק את מה שכתבתי. התנהגות מחרידה, רעילה ומסוכנת שמציגה את עצמה כקורבן. דוקרת, מסובבת את הסכין, ואז מתבכיינת בקול קטן ומתמסכן והכי גרוע: היא מצליחה לגרום לאנשים להאמין לה ובמקרה הזה לאלפים שצפו בה.
ומאחר שהיא כבר פתחה, אוסיף: הייתי עדין איתה ועם ההפקה בטור. חבל שלא הלכתי עם האמת שלי עד הסוף, אבל תמיד אפשר לתקן ואני לא מגזים, תאמינו לי: זה לא גל, זה צונאמי שמפרק אותך מבפנים ולא משאיר לך סיכוי לשרוד. אני חותם לכם שלדיירי "האח" ייקח זמן להבין את ההשלכות של ההתנהגות שלה על החיים שלהם ואנחנו עוד נשמע מהם.
מעולם לא כתבתי טור כל כך קיצוני, אבל כשהתנהגות בזויה כמו שלה מנצחת בריאליטי, האמת שלי חייבת להאמר גם אם הרוב לא מסכימים איתה. זו זכיה מייאשת לנו כחברה ובושה לפורמט.
נזכרתי היום בשיחה עם מי שהיה אחד האנשים הכי קרובים שלה. מישהו שהיא אהבה מאוד והוא אהב אותה. הוא ניסה להסביר לי את גודל הטראומה שלו ממנה ולא הצליח לתאר אותה במילים. נזכרתי גם בשיחה עם מודי, האקס שלה אחרי הפודקאסט, והלוואי והוא היה מסכים שאשתף עשירית מהדברים ששמעתי, כולל הוכחות שתיפול לכם הלסת. הודעות ומעשים שהם ברמה של תלונה במשטרה.
עוד עשרות הודעות של אנשים שהיו חלק מחייה בתחנות משמעותיות בחייה וכולם עם מכנה משותף אחד - נפגעי גל רובין. ההבדל ביני לבין מי שבחר לחיות לצידה, או דיירי "האח" שסבלו אותה כמעט ארבעה חודשים: אני לא צריך להתמודד איתה, לא בחיים הפרטיים ולא בבית "האח" ויותר מזה: אני מתחייב לא לפרסם אף חברה מסחרית שתעבוד איתה.
אנשים מהסוג הזה מפחידים אותי ואין שום סיבה לקדם את מי שבוחר לעבוד איתם. זה לא חרם, זה עקרונות. מי שלא מבין את ההבדל מוזמן להוריד עוקב והנה, סיפקתי לה עכשיו עוד סיבה להתקרבן.
