מעדיפים את ההמבורגר במידת עשייה מדיום ורדרדה או אולי אפילו במידת רייר מדממת? נרתעים מסוליית וול-דאן יבשה ואפרפרה? יש לנו חדשות רעות, והן ככל הנראה יסחטו מכם את כל הקטשופ. דו"ח מעודכן מטעם סוכנות המזון הממשלתית של פינלנד מזהיר נגד אכילת בשר בקר טחון שאינו עשוי היטב.
לפי הדו"ח, שגובה במחקר מקיף, לבשר טחון במידות עשייה של מדיום ומטה - בעל טמפרטורה פנימית של פחות מ-60 מעלות צלזיוס - יש סיכוי גבוה בהרבה להכיל רעלני "שיגה" וחיידקי אי-קולי. גם כמות מזערית מהחיידקים והרעלנים הללו עלולה לגרום לקלקול קיבה, למחלות ולעיתים גם למוות.
תוצאות המחקר קבעו, שאם 12 אחוזים מכל ההמבורגרים שיוגשו בפינלנד יהיו לכל היותר בדרגת מדיום (55 מעלות צלזיוס ומטה), אז 100 סועדים מתוך 100,000 יסבלו מדי שנה מסימפטומים הנובעים מהחיידקים המזהמים. מצד שני, אם אותה כמות של קציצות תיצלה למידת וול דאן, רק שלושה אנשים מתוך אותם 100,000 יחלו - וגם זה ככל הנראה בגלל זיהומים אחרים במטבח, שלאו דווקא קשורים למידת העשייה של הבשר. במילים אחרות, הממצאים מעידים כי הסיכון שנוטלים אוכלי בשר טחון נא למחצה להידבק באי קולי גבוה פי 30 מאוכלי בשר צלוי היטב. הסוכנות לא הסתפקה רק בנתונים הללו, אלא הרחיבה את המחקר וקבעה כי אם כל ההמבורגרים בפינלנד יהיו עשויים היטב, אז רק 178 תושבים מכלל האוכלוסייה יסבלו מקלקול קיבה (לכל הפחות) מדי שנה.
מדוע המחקר עוסק רק בבשר טחון, ולא בסטייק? ובכן, בעת שחיטת הפרה, החיידקים המזיקים מזהמים לרוב את חלקו החיצוני של הבשר, כך שצלייה הגונה הורגת אותם. לכן סטייקים נחשבים לפחות "מזוהמים" מהמבורגרים, שבהם תהליך הטחינה "מערבב" את החיידקים ומחדיר אותם למרכז הקציצה.
מסכימים לוותר על הטעם ועל העסיסיות לטובת הבריאות? זו כבר החלטה שלכם. דרך אגב, מתברר כי במסעדה מסוימת בטורונטו, קנדה, עלו על העניין הזה. כבר לפני נגיסת ההמבורגר הראשונה, מחתימים שם סועדים על "כתבי ויתור" המונעים מהלקוחות לתבוע את המקום במקרה של תחלואים אי אלו ואחרים. אולי פשוט נזמין שניצל תירס וזהו?
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו