משחקות בחאקי: "המפקדת" היא הסדרה הכי כיפית על המסך

בפרק השלישי של "המפקדת" חוזרת בסערה אל בסיס הטירוניות המפקדת הקודמת, סאלי, זאת שנפצעה בעין בתחילת העונה. החיילות ששירתו תחת פיקודה מעריצות אותה, הן מסתחבקות ויש להן הומור פנימי, חוויות משותפות והבדל גילים מינימלי. הקשר החברי ביניהן מרגיש אמיתי וטוטאלי. אבל סאלי הורידה פרופיל והתנדפה לאזרחות, ופתאום הן נשארות בלעדיה - פגועות ועצובות.

אחרי הפרידה הרשמית מהבנות תופסת סאלי בצד את הסמלת ספיר, מי שמוגדרת החברה הכי טובה שלה בפלוגה, לשיחת יחסינו לאן. "יש דבר כזה שהמציאו, טלפון. זה עובד גם מחוץ לבסיס. את תמיד יכולה להתקשר אלי", מפצירה בה סאלי לשמור על קשר. ספיר חושבת לרגע קט, ומשיבה: "ועל מה בדיוק נדבר?"; ואז דוחפת במבה לפה, מסתובבת ועוזבת את החדר. הסצנה הזו מזככת את מהות החוויה הצה"לית הבין־אישית: החברים הכי טובים על מדים יהפכו בתוך רגע לעוד אנשים זרים שהכרנו פעם.

וזה הכיף בסדרת הדרמה של כאן, "המפקדת". היא נעזרת בצבא ככלי על מנת להציג דרכו מגוון מערכות יחסים וחברויות בין נשים, כולן בדיוק נכנסו לשלב שבו חווים לראשונה חיים בוגרים ועצמאיים, ואת התבגרותן הן חוות בתוך מסגרת קשוחה כמו קורס טירונות צה"לית.

אמש שודר בכאן 11 הפרק השישי של העונה (מתוך עשרה; עונה שנייה כבר מובטחת), ומערכת היחסים של המ"מית נעה (אלונה סער) עם החיילת שלה שמרית (ליר כץ) המשיכה להתחמם - הפעם על גג חשוך. השתיים מציגות בסדרה קשר מסורבל עם מטען של היכרות מוקדמת בתיכון, שמתערבב עם יחסי מרות, חוקים ודיסטנס בין מפקדת לפקודה.

גם הקשר החברי בין הסמלת ספיר (מיה לנדסמן) למ"כית צימר (כרמל בין) עבר מהר משזירת צמות זו לזו לפאזה של כאסח על רקע רומן אסור עם מ"פ דוש, שפגע במרקם החברות שלהן. מכיוון שצימר היא בחורה של גירל־פאוור, הרי מבחינתה נאמנות מגדרית מעל לכל דבר אחר.

ויש את מערכות היחסים הרגישות והאלימות בין שלל הטירוניות הפרובלמטיות, שמספקות לסדרה סצנות שעושות פלאשבק ל"כתום זה השחור החדש", בכיכובן של דמויות שונות ומשונות.

"המפקדת" היא לא סדרה ישראלית קלאסית על צבא. אין בה קרב הרואי בין טנקים סוריים לבין חיילים עם קיפוד, ולא את אקי אבני בתפקיד מ"פ כריזמטי ומסוקס. שום משימה צבאית מסוכנת לא ממתינה לגיבוריה, שרק מעוניינים לגמור את היום בלי תאונת ירי או שבירת ציפורן.

קל להבחין כי "המפקדת" אוהבת לגחך על הצבא, והמסר שלה טוען כי דברים שמרגישים גורליים ובעלי משמעות ופאתוס כשאנחנו חלק מהמערכת, נראים זניחים והזויים כשמביטים מבחוץ על החוויה הצבאית בעין בוגרת ומפוכחת. חברות אמת בצבא אמנם יכולה להחזיק לנצח, אבל היא גם יכולה להתפוגג כשאחד הצדדים שולף טופס טיולים וחותך לבקו"ם.

"המפקדת", כאן 11, 21:15