כבר אי אפשר לעקוב מתי מתחילה או מסתיימת עונה של "ארץ נהדרת". כאילו היא תמיד על המסך, וכשלא - אז רוחה מרחפת מעל כולנו.
אם בעבר "ארץ" היתה יכולה להיעלם לחצי שנה, היום היא רק מנסה להדביק את הריצה המטורפת של המציאות. במדינה על ספידים נוצר מין צורך ציבורי לקבל "ארץ" בצורה סדירה, מכיוון שהיא מהווה סוג של תמונת מראה לחיי היומיום בישראל. וכשהמציאות משתוללת בחוץ - מוכרחים לבלוע כדור של "ארץ" כדי לאזן.
ארץ נהדרת בפגישת מחזור // צילום: משה בן שמחון, באדיבות קשת 12
תראו מה קורה בעת חירום: "ארץ" היא פצצת הרייטינג של המלחמה. התוכנית הכי נצפית בטלוויזיה, בפער עצום ועם רייטינג מימי ערוץ 2 (בערך 24 אחוזים). איך זה קורה? כי "ארץ" היא מכונה משומנת המורכבת רבדים־רבדים.
יהיו בה עקיצות על השיזוף של נתניהו ("אני קורא לחסל את הזרוע הצבעית של איל מקיאג'"), ביקורת על הקואליציה ("היום היינו מתים להיות הונגריה"), קריצה לבג"ץ ("אני מחליטה מה סביר", א. חיות), רצון לרגש (אשר מסיע את החטופים במונית) והרבה מאוד חשיבות עצמית.
"ארץ נהדרת" היא מונופול בזכות היותה מסוגלת לעשות את האיזון הקדוש שבין צחוק, סאטירה, ביקורת, גירוי רגשות, הסברה, וגם הנדוס תודעה. רוחה מרחפת מעל כולנו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו