מרוב קפיצות בזמן "דוקטור הו" הלכה לאיבוד

בפרק המיוחד של "דוקטור הו"ששודר במוצ"ש מצאו את עצמם הדוקטור וחברתו בקרב מוחות מול העתקים זהים של עצמם. הם נראים כמותם, חושבים כמוהם, ועל שני גיבורי הסדרה מוטלת חובה להכניע את הגרסה המרושעת שלהם כדי להיחלץ מהסכנה ולחזור בבטחה לטארדיס (זאת אומרת, אל החללית שהיא תא טלפון אנגלי כחול המזוהה עם דרמת המד"ב האייקונית).

גם "דוקטור הו" צריכה לנצח את עצמה כל עונה מחדש, כנדרש מתוכנית שמציינת 60 שנה לעלייתה על מסכי ה־BBC. לרגל המספר העגול הופקו שלושה פרקי ספיישל שמשודרים מדי שבוע גם בדיסני פלוס. שזה אומר כי אחרי למעלה מעשור סוף סוף משדרים "דוקטור הו" לקהל ישראלי, והרבה השתנה מאז.

נאמלק כי הדוקטור הוא אדון הזמן, מין יצור כמעט כל יכול שמציל את הפלנטה מחייזרים ונבלים בעזרת בת לוויה אנושית להרפתקאותיו הבין־גלקטיות. מדי כמה עונות הדוקטור "מחדש את עצמו", מחליף פרצוף וגוף, וככה מאפשר לסדרה להחליף שחקן ראשי ועדיין לשמור על סיפור המסגרת. לכבוד חגיגות השישים התאחדו זמנית הדוקטור העשירי עם שותפתו דונה (דיוויד טננט וקתרין טייט), ובאמצעות כימיה טבעית וגלי נוסטלגיה הצמד מצית מחדש איזשהו ניצוץ שכבה בסדרה.

אבל זה לא רק הזוג שבפרונט, שמעורר אמוציות בעיקר בקרב מעריצים ותיקים. פרקי הספיישל יצאו מידיו של היוצר ראסל טי דייויס ("השנים", "החטא"), ששב לתפקיד השואורנר וכתב את הפרקים החדשים. אולי עד סוף הפרק השלישי נצליח להבין את החזון שלו, ואולי לא, אבל לפחות מובטחת בפרק הסיום הופעת אורח של ניל פטריק האריס בתפקיד ארכי־נבל.

מרוב קפיצות בזמן, "דוקטור הו" הלכה לאיבוד. ספיישל ה־60 הוא כמו חזרה לימי הזוהר של הדוקטור, לפני שהפרנצ'ייז איבד את המהות שלו ונשאב לחור שחור של פוליטיקלי קורקט, אקשן סתמי ובנאליות נטולת עומק.