"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
הכתבה של עמרי אסנהיים עם האלוף יוסי בכר היא מעבר להישג עיתונאי
דרך אלוף אחד, שנלחם בקיבוץ בארי על חייו ולא הצליח להציל את אמו, קיבלנו את השורה התחתונה במלחמה הזאת עד כה • ההשפלה, הכישלון, אבל גם את התגובה האמיצה - עכשיו צריך להמשיך להילחם
גיבור של פעם. האלוף יוסי בכר
עובר מסך

הכתבה של עמרי אסנהיים עם האלוף יוסי בכר היא מעבר להישג עיתונאי

דרך אלוף אחד, שנלחם בקיבוץ בארי על חייו ולא הצליח להציל את אמו, קיבלנו את השורה התחתונה במלחמה הזאת עד כה • ההשפלה, הכישלון, אבל גם את התגובה האמיצה - עכשיו צריך להמשיך להילחם

,עודכן
0השמעה

יש כל כך הרבה סיפורים למלחמה הנוכחית, שאם התקשורת תקדיש לכל אחד מהמעורבים במקרים השונים כתבה אחת - ניתן יהיה למלא מהדורות חדשות מעכשיו ועד סוף 2025.

הסיפור שהביא הערב (ראשון)עמרי אסנהייםעם האלוף במיל' יוסי בכר - שכיהן בין היתר כמפקד הגיס המטכ"לי - שדיבר לראשונה מאז האסון ב־7 באוקטובר, היה מעבר להישג עיתונאי, וכאלו יש לאסנהיים למכביר. הכתבה הצליחה ללכוד עוד רובד נסתר בתוך האירוע המתגלגל והטרגי שאנחנו נמצאים בו כבר יותר מחודש.

דרך אלוף אחד, שנלחם בקיבוץ בארי על חייו ולא הצליח להציל את אמו, אסנהיים הביא את השורה התחתונה במלחמה הזאת עד כה: הפסדנו, זה ברור לכולם, אבל עכשיו צריך להמשיך להילחם - כי אין לנו ברירה אחרת. ואלה לא אנחנו שיושבים בסלון מותשים שאומרים זאת, אלא מי שזו העבודה שלו - אחד מהחיילים הבכירים ביותר של זמננו.

הכתבה עם בכר הביאה את הסיפור כולו: את ההשפלה הנוראית שחטפנו, את הכישלון המוחץ של הדרג הפוליטי והצבאי, וגם את התגובה האמיצה של בכר ודומים לו, שהצילה אותנו מטרגדיה הרבה יותר גדולה בשעה שלחמו יותר משבע שעות לבדם נגד אלפי מחבלים.

הערב, בכאן11 אחרי המהדורה ב"יהיה טוב":
מה לא אמרו על האלוף יוסי בכר? שאמר לצנחנים ש"יחשבו כמו ציידים", שהסתער עם מאג על מחבל חיזבאללה, שנגס באוזנו של מחבל אחר. מאז ה-7 באוקטובר הוא סגן אלוף פיקוד הדרום, מנהל מהבור את המלחמה בחמאס, ומספר את סיפורו הבלתי נתפס>>@ronikuban@kannpic.twitter.com/gHGP0ElB0P

— עמרי אסנהיים (@AssenOmri)November 12, 2023

בכר הוא דמות טלוויזיונית שלא ראינו בכתבות שדובר צה"ל מכר לנו בתקשורת לאורך השנים. תמיד מביאים לנו איזה חייל יחידת סייבר או כלבנים או אישה טייסת. אבל בכר הוא גיבור מהסוג של פעם. הוא מספר איך הרג 15 מחבלים ולא מניד עפעף. הוא גם מצליח לא לבכות כשהוא מתאר איך אמו גססה למוות מאיבוד דם. לרגע נדמה שהוא עומד להישבר, אבל בכר, כאמור, עשוי מחומרים שחשבנו שכבר לא נצטרך - וגילינו כמה טעינו.

פעם היה לנו צבא שמורכב מעשרות אלפים כמוהו - מאצ'ואיזם שמשולב באהבת הארץ. הטלוויזיה הישראלית הצעירה בנתה את האתוסים של המדינה שלנו סביב אנשים כמוהו. אבל כמו שבכר אומר, הוא היה עמוק בקונספציה. גם התקשורת הצבאית, ובמיוחד הכתבים הצבאיים.

לתוכנית של אסנהיים קוראים "יהיה טוב". אם להאמין לבכר - באמת יום אחד יהיה פה טוב. אבל נכון לעכשיו אנחנו אפילו לא קרובים לזה.

האסקפיזם שאתם צריכים

הסדרה הפריזאית הזאת עלתה בסוף השבוע של 7 באוקטובר. בפריז נתלו שלטים שמבשרים על החלק השלישי בדרמה הבלשית הלא מזיקה. ספק אם היו ישראלים שאשכרה ישבו לראות אותה ביום שהיא עלתה, אבל רבים הספיקו לחזור אליה מאז מתוך רצון לברוח למשהו אחר, עם תסריט טיפשי שיספק מרווח נשימה מהחדשות - והרי בדיוק בשביל זה המציאו את נטפליקס.

החלק השלישי של "לופן" הוא טלוויזיה מטומטמת להפליא ומלאה חורים תסריטאיים, שמזכירה לנו שהצרפתים הם אחלה בקולנוע - אבל טלוויזיה בעת המודרנית זה אולי לא משהו בשבילם. בימים כתיקונם, הצפייה בשודד המתוחכם היתה בזבוז זמן אמיתי, אבל כשהאופציות הן עוד ועוד חדשות ופרשנים עם כרס במצבים שונים - נדמה שזה בדיוק מה שהמוח צריך בסוף היום.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו