גלעד כהנא וגלית חוגי ינסו לעשות את מה שנראה כמשימה כמעט בלתי אפשרית

בצל הניסיונות להחזיר מעט שפיות בתוך הכאוס הקיים ולהציע הפוגה משידורי החדשות הארוכים תחזור למסך מחר (חמישי) בכאן 11, אחרי "זהו זה", התוכנית "מה שתגידו", שתנתח את המצב בדרך מיוחדת ותסכם את אירועי השבוע האחרון בהגשה זוגית.

בין הזוגות המשתתפים: אלי ביתאן ומענדי גרוזמן, קותי סבג ומאיה בצלאל, גלעד כהנא וגלית חוגי, טל פרידמן ועוד, לצד גורי אלפי ובתו אמה, שייצאו לשטח ויביאו את הקולות והמראות מהדרום.

בראיון זוגי מספרים חוגי וכהנא על האתגר והשליחות שיש בתוכנית כזאת בימים שכאלה, וגם איפה עובר הגבול, אם ניתן בכלל לשרטט כזה.

גלעד: "לא מזמן הופענו עם ג'ירפות מול ניצולים מהמסיבה ברעים, והיה שם רגע בשיר שאני יורד לקהל ועושה קצת שטויות איתם, וזה היה הרגע שהכל התהפך. פתאום אנשים חייכו והתחבקו, והיו צחוקים והיה ווייב ואני הרגשתי לראשונה שזה הדבר שהייתי אמור לעשות באותו היום, לגרום להם רגע של קצת השתטות, לעזוב לשנייה את כל הדברים שאנחנו בהם 24 שעות ביממה, כי זה גם בחלומות.

"מכאן באה התוכנית שמנסה לתקוף את הדברים בהומור, לנסות לחייך קצת - זה משהו שלדעתי הוא ממש ברמה התרפויטית".

גלית: "התוכנית הזאת זה ד"ש מהעולם הקודם. אנחנו צריכים גם לצאת מאיזה הלם לטובת הכל, ומתוך זה שאנחנו מבינים מה גודל השעה. זה לא מלצחוק על הדברים או לספר בדיחות - זו הדרך לצאת מההלם, ההבנה שאין רק דבר אחד שאתה אמור להרגיש. בצילומים היה גם מצחיק לצד דברים לא מצחיקים ועצובים, אז בואו נדבר על זה".

גלעד: "יש גם את עניין הדואליות. יש רגעים בחיים שאתה עצוב, ממש עצוב, אבל אתה גם יכול להיות שמח ממשהו שהילדה שלך אומרת לך או ממשהו שפתאום אכלת וטעים לך, או סתם משהו שאתה רואה בטבע ומזכיר לך שהעולם הזה ראוי. והדואליות הזאת תלווה אותנו עכשיו עוד זמן רב".

"כולנו אילמים עדיין"

יש בכל זאת משהו שלא תדברו עליו בתוכנית?

גלעד: "אני חושב שכל נושא החטופים לדוגמה זה משהו שלי הוא קשה, גם במחשבות. כשראיתי את השחרור של החטופה הרגשתי שמחה בלב וירדו לי דמעות, ואחרי שנייה הרגשתי עצב נורא על כל אלה שעדיין שם. הדבר הזה לא מרפה וחונק אותך, וההתמודדות הכי טובה לפעמים היא לנסות לא לחשוב. אז לגעת בזה ברמה של הומור? אפילו לא קרוב".

גלית: "ברוב הדברים לא ניגע בתוכנית כזאת. יש דברים שאני לא יכולה לדבר עליהם, שאני לא יכולה לשמוע. גם אני באיזו מגננה של מה נכנס, אז בטח שזה נכון גם לגבי מה שיוצא. כולנו אילמים עדיין".

גלעד: "אפשר להגיד שהעניין של ה'יחד ננצח' ושל האחדות הנדרשת - ברגע שאת רואה סדקים באחדות הזאת ייתכן שאלה סממנים של שאיפה לנורמליות, כי הנורמליות היא לא היחד אלא כל אחד עם הדעות והעמדות שלו. ברור שאי אפשר כל היום רק להתבוסס בכאב הגדול אלא טיפה לחייך ולמצוא הקלה ותקווה ויופי גם בתוך כל הכאב הזה".