צריך לומר את האמת: אין מה לראות בנטפליקס

לפני כשנתיים העלתה נטפליקס את מחירי המנוי שלה. עלייה קטנה של שבעה שקלים בלבד, אבל בתקופה שבה כולם רוצים לראות תכנים פיראטיים חינמיים ואתרי הצפייה הישירה משגשגים - מדובר בבחירה מעניינת. ולמרות זאת, לא היה לי ספק שלא אבטל את המנוי שלי, כי אתם יודעים, אין על נטפליקס.

והיא תמיד סיפקה את הסחורה. ים של סדרות חדשות לבינג' מסחרר, סרטים חדשים וישנים שנוספו למאגר, דוקו, ריאליטי, סטנד־אפ - יו ניים איט. גם אם אין שום דבר בטלוויזיה, וב"שום דבר" הכוונה לפרק 324 בסדרת ריאליטי שלא יודעת להסתיים, תמיד תהיה לנו נטפליקס (אגב, מתי תיכנס "קזבלנקה" למאגר?). קטגוריית "הרשימה שלי" היתה מלאה בתכנים שהבטחתי לעצמי לצפות בהם, ובינתיים נאגרו שם וחיכו לזמן פנוי.

אבל נדמה שבחודשים האחרונים משהו לא טוב עובר על ענקית הסטרימינג, שעד כה הצילה אותנו מדיכאון מוחלט, במיוחד בתקופות הקשות שעברנו. תקופה ארוכה לא עלה להיט שהצליח להסיט את מחשבותינו מהשאלה היכן נצפה באיחוד של "חברים". נדמה שגם כמות התכנים החדשים קטנה יותר מכפי שהיינו רגילים, אבל אולי זה רק כי מדובר בשטף סרטים שצפייה בדקות הראשונות שלהם מרדימה אותנו יותר טוב מכל נאום של פוליטיקאי, או סדרות שגורמות לנו להכות בכרית ולשאול "למה, אלוהים, למה?" (כן, "מורשת יופיטר", אנחנו מדברים עלייך).

כבר תקופה ארוכה שדפדוף עיקש בקטגוריית "חדשים ופופולריים" מביא עימו משב קל של אכזבה. וב"קל" אנחנו מתכוונים לכבד. לאן הולך הכסף שלנו? ב־46 שקלים לחודש אפשר לקנות מגש פיצה (חצי מגש), לראות סרט בבתי הקולנוע שייפתחו בקרוב או להזמין 60 פריטים בעלי אקספרס. ומה יש לנו כאן? סדרת קומיקס לא מוצלחת, שלושה סרטי אימה, שתי סדרות זרות עם חורים בעלילה בגודל ההסברה של ישראל, וסרט שעוסק בהעצמת נשים, אבל בעצם לא. ברשימת הצפייה לא נשאר דבר, וקטגוריית "עולים השבוע" נראית כמו מיחזור של השבוע שעבר ומעייפת באותה מידה.

היא לא היחידה שכשלה, אגב. גם קטגוריית "שווה לחכות" הזוהרת לא מביאה עימה בשורה. עונה חדשה ל"לופן", סדרה נפלאה אם מתעלמים מכל מה שלא הגיוני בה, עונה רביעית של דרמת הסבון "אליטה", שאחרי עונה אחת כבר סיימה כל מה שיש לה לומר, ופרקים חדשים של "חם, לוהט, רותח", ריאליטי האיכות שבו רווקים ורווקות מבלים יחד אבל אסור להם לגעת זה בזה. אם להיות כנים, מה שנראה שהולך להיות הלהיט של הקיץ הוא "מיאו: שיר ילל לחתולים" שיעלה בשבוע הבא, ובו אבאטוטו, החתול המפורסם בהולנד, מזמין אתכם לחגיגה מבדרת מלאה בסרטוני חתולים משעשעים. כן. נטפליקס הפכו ליו־טיוב, ואף אחד לא אומר כלום בנדון.

מי אשם? מישהו חייב להיות אשם. אולי הקורונה? הפקות נדחו, סרטים בוטלו, לאיש לא אכפת במה הוא צופה כל עוד משהו רץ על המסך. אולי נגמרו הרעיונות לסדרות טובות? בנטפליקס, הכוונה, כי במקומות אחרים דווקא יש מה לראות.

כנראה לא נדע לעולם את התשובה. בינתיים, נמשיך לצפות שוב ושוב בפרקים חוזרים של "חברים" ולחכות לריאליטי חדש, שבו מנצח הצופה שלא מת משעמום על הכורסה בבית. שווה לחכות.