"אל תרכשו את התקליט שלנו": הג'ינג'יות נגד חברת התקליטים

ריף הגיטרה הגרובי שפותח את האלבום המיתולוגי "ג'ינג'יות" צרוב בתודעתם של רבים מאוהבי המוזיקה שגדלו בשנות התשעים. האלבום היחיד מההרכב הייחודי שרקחו אמיר צורף ותמיר אלברט יצא לאחרונה מחדש כתקליט - ללא ידיעתם או אישורם של המוזיקאים - והוביל למחאה גדולה בה קרא אלברט לקהל המסור שלהם - אל תרכשו את הוויניל.

הפוסט הנרחב שכתב אלברט בפייסבוק הוביל מעריצים רבים להימנע מלרכוש את התקליט, על אף החיבה הגדולה שלהם לפריט. חנויות תקליטים גם הן הצטרפו למחאה והודיעו כי לא יעלו את התקליט על מדפיהם, ובפורומים של אספני תקליטים הודיעו נחרצות כי לא יתנו יד להדפסה החדשה. "נעשה לנו עוול גדול", מספר תמיר אלברט בשיחה עמו.

"קלטנו את האלבום ושילמנו על הפקתו מחיר מלא, אך הזכויות נלקחו מאיתנו במרמה. נעשה לנו עוול גדול. הדפיסו תקליט עם עיצוב חדש ורימאסטר חדש, שזו התערבות בסאונד. זו בעצם יצירה חדשה, מבלי שקיבלו שום אישור מאיתנו. אי אפשר להדפיס תקליט מבלי להעביר מקובץ דיגיטלי לאנאלוגי. צריך לעשות שינויים בתדרים. אני, כאמן, צריך לאשר את הדבר הזה".

ההרכב ג'ינג'יות שילב בין מוזיקה אלקטרונית, קטעי גיטרה רוקיסטיים ולהיטים קליטים, שקנו מקום של כבוד בהיסטוריה של המוזיקה בישראל. השניים יצרו את האלבום אחרי פירוק להקת נושאי המגבעת, שבזמן פעילותה זכה אלברט לפרסום.

"אחרי הפירוק של נושאי המגבעת רציתי לעשות משהו אחר", הוא מספר, "ברגע שהתיישבנו לנגן יחד ידענו שיש לנו משהו טוב ביד, אז החלטנו להשקיע בזה הכל. השקענו 30,000 שקלים בהפקה של האלבום, סכום שהיום שווה ערך לפי ארבעה מזה. עשינו הכל כדי לשמור על זה שלנו, והאם שהיה אמון לשמור על הזכויות שלנו לקח את זה והפקיע את זה מאיתנו. אפשר להגיד שזה סיפור רוק קלאסי - אבל ניסינו להימנע ממנו!, ורק שלושים שנה אחרי שזה קרה נודע לנו שזה המצב".

הצמד חתם בזמנו על הסכם מסחרי עם חברת DB הפקות שנוהלה על ידי רונן בן טל. "אנחנו חתמנו על מסמכים שיש בידינו 50% מהזכויות על המאסטר. אלא שבדרך חתמנו שאנחנו מעבירים לחברת DB את הזכויות על מנת שיסגרו את עסקת ההפצה עם חברת התקליטים פונוקול. הוא הציע לנו לעשות את זה דרכו כדי שנוכל להירשם בפדרציית ארגוני התקליטים - גוף עמום שהיו חברות בו חברות תקליטים, כשהמטרה הייתה לגבות כספים מגורמים שונים כדי לחזק את ענף התקליטים".

לדבריו, "זה היה מין מועדון אקסקלוסיבי שאתה צריך בעלות על 11 מאסטרים כדי להצטרף ולשלם בכל שנה סכום של בין אלף לכמה אלפי דולרים דמי מנוי. הוא אמר לי: 'אתם הרי לא תהיו חברים בפדרציה, אין לכם מספיק מאסטרים, ואתם לא תשלמו כל שנה כמה אלפי דולרים כדי להיות בפדרציה'. אז חתמנו לו. אלא שהוא לא אמר לנו שרישום בפדרציה משמעותו בעלות על המאסטר".

רק בשנת 2017, כשיצא ההרכב לסיבוב הופעות אחרי שנים של שתיקה, הם גילו את שנעשה ללא ידיעתם. "זו הייתה הטעיה. מסתבר שהפדרציה היא גוף שרושם כמו טאבו, אף אחד לא יכול היה לגלות את זה. לא היה אינטרנט, אף אחד לא היה רשום בפדרציה ולא היה ניתן לדעת".

שוק המוזיקה היה רווחי מאוד בשנות התשעים, ומוכרים לא מעט סיפורים מתקופה זו על בעיות בין אמרגנים, חברות הפקה ומוזיקאים שנותרים חסרי כל. לאחרונה אירע לאלברט מקרה דומה, כשהקסטה המיתולוגית של להקת נושאי המגבעת הודפסה כתקליט ללא ידיעת חברי ההרכב. שם זה נגמר עם סוף טוב. "עצרנו את ההדפסה של הוויניל, היה לחץ ציבורי גדול ולבסוף הגענו להסכמה שהתמלוגים יגיעו ישירות אלינו. אני לא חושב שמישהו יכול להתעלם כשהאמן מבקש מאוהבי המוזיקה לא לקנות את האלבום כי נעשה לנו עוול".

רונן בן טל מחברת ההפקות DB סירב להתייחס לכתבה. מחברת פונוקול נמסר כי "בידי חברת פונוקול מלוא הזכויות הדרושות להדפסת מהדורת הוויניל המהודרת של אלבום המופת 'ג'ינג'יות'. האזנה נעימה".