השחקנית לאורה ריבלין מעולם לא חלמה להיות זמרת, אבל לחיים חוקים משלהם, והיום היא משיקה סינגל חדש, שיר הנושא מאלבומה השני, בשם "בעיר זרה", שעליו היא עובדת יחד עם המוזיקאי שאול בסר (בנה). ימי ויסלר מופקד על ההפקה המוזיקלית.
לצד תשעת השירים שכתבה ריבלין לאלבומה, ושאותם ערכה יחד עם נורית זרחי, אל האלבום נכנסו שלוש גרסאות כיסוי לשירים מוכרים: "הלילה" של הכל עובר חביבי, "אהבה אסורה" של זהבה בן ו"אני שוכב לי על הגב" של אריאל זילבר.
"לא חלמתי על זה בחיים שלי, זה פשוט נוצר, והנה יוצא כבר אלבום שני", היא מחייכת, "אני כותבת כל השנים סוג של יומן, מחשבות, חלומות וגם ציטוטים של אנשים. אני לא יכולה שלא לצותת לשיחות, והנכדה שלי נדבקה ממני. רבים מהשירים הם סיפורים קצרים של חלומות, שמה ששובה לי את הראש ואת הלב זה שהם שרירותיים ולא דידקטיים. כמו החיים עצמם, שפתאום את נלקחת למשהו שלא תכננת בכלל. ככה יצא גם עם האלבום הזה, זה פתאום נאסף מהאוויר ונוצרה מהות. לנורית זרחי הייתי מקריאה את הטקסטים, והיא היתה נותנת הערות".
ריבלין היא אחת השחקניות המוערכות בארץ, ובימים אלו היא מככבת על במת תיאטרון חיפה בהצגה "צניחה חופשית" ובתיאטרון הקאמרי בקלאסיקה "מותו של סוכן". בקרוב תראו אותה בסדרה של ניר ברגמן "שישה אפסים" שתעלה ב"כאן 11", וכעת היא מתכוננת לצילומים בבודפשט לסדרה של דנה אידיסיס ורם נהרי, שתיקרא "ברלין בלוז".
כשאני מנסה לברר למה שחקנית במעמדה מחפשת את ההרפתקאות האלה של הוצאת אלבום, היא אומרת: "אין לי כל כך תשובה לשאלה הזאת, ואני אוהבת את זה שאין לי תשובה. זה פתאום התחיל, היה לי קצת זמן והסתכלתי בחלק מהיומנים שכתבתי, וראיתי שיש שם כל מיני דברים שיש להם מקצב. אני לא מתייחסת לעצמי כאל כותבת או כאל משוררת, אבל פתאום הרגשתי צורך לתת מוזיקה למילים האלה. נוצר חיבור עם שאול וימי, ויחד עם הנגנים אנחנו כבר מופיעים כלהקה בחודשים האחרונים. האלבום עצמו ייצא ב־31 באוקטובר, ובחודש הבא נשיק אותו במופע מיוחד בג'אז שבלול".
ספרי לי על השיר הזה.
"זה חלום על ילדה. הייתי בסיור בצרפת עם הצגה שהופעתי בה, וחלמתי את הילדה העזובה הזאת, שאני מבטיחה לקיים אותה ואין להבטחה שלי שום כיסוי. מה שבעיקר עניין אותי זו השרירותיות שלי בחלום כמישהי שאמורה לתת חסות, אבל יודעת שלא תוכל לקיים אותה. הילדה הזו עוררה בי הרבה חמלה".
