הרומן של דריה מוסנזון עם המוזיקה האנדלוסית

לפני שמונה שנים חוותה הפסנתרנית והמלחינה דריה מוסנזון (32) את אחד מרגעי השיא שלה כפסנתרנית קלאסית. זה היה קונצרט של מוזיקה קלאסית מודרנית בפסטיבל יוקרתי ובאולם מרשים. מוסנזון ניגנה יצירות עם הרכב, עם זמרות, ואפילו סולו פסנתר ארוך. אבל לשיא הזה התלוו רגשות שונים לגמרי.

"משהו מאוד משמעותי היה חסר לי", היא משחזרת, "הכל היה מאוד שכלתני וקר, לא היתה תקשורת עם המוזיקאים שניגנו איתי ולא היתה תקשורת עם הקהל". בעקבות התחושות האלה נטשה מוסנזון את הכיוון המוזיקלי הקלאסי שהיה דרכה מילדות והחלה להתעמק בג'אז.

בהמשך דרכה, בעקבות מפגש אקראי עם הכנר אלעד לוי, היא גילתה את המוזיקה האנדלוסית והתאהבה בה, אבל רק ב־2018, כשהופיעה בפעם הראשונה במרוקו, הבינה שמצאה את ייעודה. השבוע, כשהיא כבר מוזיקאית אנדלוסית ומאחוריה הופעות רבות, תופיע בפסטיבל הג'אז הפולני השלישי שייפתח הערב בתל אביב. מוסנזון תיקח חלק במופע שהפך למסורת, ובו מתבקשים המוזיקאים לחבר את עולמם ליצירות של המלחין הפולני פרדריק שופן. ההרכב האנדלוסי של מוסנזון ייקרא "שופן במגרב".

איך עושים עיבודים אנדלוסיים לשופן?
"ניגנתי לבד ואחר כך עם נגן העוד בהרכב שלי, שרלי סבח. מתוך הקשבה לנגינה שלו והנגינה איתו נולד העיבוד. אני מגיעה לזה מתוך למידה עמוקה של המסורת עם המון כבוד ובו בזמן - עם עצמאות בלתי מתפשרת. אני לומדת, ואז מניחה בצד את כל מה שלמדתי ויוצרת את המוזיקה הכי יפה שאני יכולה".

מוסנזון גדלה בבית ירושלמי אשכנזי למהדרין עם הרבה מוזיקה. סבתא שלה היתה פסנתרנית קלאסית, והיה לה חלק משמעותי בבחירת הכלי שבו החלה לנגן כבר בגיל 5. בסוף התיכון היה ברור לה שתעסוק במוזיקה, אך היא חיפשה את דרכה. היא למדה לתואר ראשון במוזיקולוגיה שכלל לימודי תיאוריה, נגינה וניצוח. "כשהבנתי שלנגן בפסנתר זה הדבר שמעניין אותי, התחלתי ללמוד בצורה אינטנסיבית, להתאמן ולהופיע", היא מספרת. ואז, כמעט במקרה, באמצעות חברים שלה שלמדו עם הכנר האנדלוסי אלעד לוי, המנהל האמנותי של התזמורת האנדלוסית הישראלית אשדוד, זה קרה.

"חברים שלי למדו בהרכב של אלעד לוי, ושמעתי אותם מתאמנים עם הקלטות מהשיעור שאחד מהם הקליט בטלפון ישן. כששמעתי את ההקלטות, לא האמנתי שיש להם אוצר כזה ושהם מאזינים לזה כמו לכל מוזיקה אחרת", היא נזכרת. במקרה, הפסנתרנית בהרכב שהוביל לוי עזבה, ומוסנזון ביקשה להיכנס לנעליה בהופעה הקרובה. "לא האמנתי שאלעד יסכים שאצטרף", היא אומרת, אך לשמחתה לוי אמר לה: "יש לך שלושה שבועות לשבת עם ההקלטות. אם את מצליחה, את בפנים".

איך הרגשת במפגש הראשוני עם המוזיקה הזו?
"זו היתה ממש התאהבות. ישבתי עם המוזיקה לקראת ההופעה, והיה לי ברור שאני מתחילה ללמוד עם אלעד באופן קבוע. הבנתי שיש במוזיקה הזו כל מה שהיה חסר לי קודם. במוזיקה אנדלוסית יש עומק וקלילות עם אינסוף גוונים של הבעה ורגש. הקהל הוא חלק מההופעה לא פחות מאשר מי שמנגן או מנגנת. זו מוזיקה שמבוססת על קצב, ותמיד מתחשק לי לרקוד אותה".

ההרכב שהתחיל כהרכב לימודי קיבל שם, "אנדלושס". אחד הדברים הראשונים שעשו יחד היה להיכנס לאולפן ולהקליט עיבוד של אלעד לוי למוזיקה של הזמר ונגן העוד האלג'ירי דחמן אל־חראשי. הקליפ של השיר הגיע ליותר מ־6 מיליון צפיות ביוטיוב, ושנה לאחר שהוא יצא הגיעו לוי ומוסנזון עם "אנדלושס" לסיבוב הופעת במרוקו.

איך הרגשת בהופעה הראשונה שלך כמוזיקאית אנדלוסית במרוקו?
"הקהל היה חלק בלתי נפרד מהמוזיקה. הם קיבלו אותנו בחום, והרגשנו כאילו אנחנו מופיעים מול המשפחות שלנו. הקהל שר איתנו ומחא כפיים. זו היתה חוויה מופלאה. מצאתי שם כל מה שהיה חסר לי במוזיקה הקלאסית".

ההופעות במרוקו הפגישו את המוזיקאית הצעירה עם אחת הזמרות המרוקאיות הגדולות, הישראלית ריימונד אבקסיס, שהופיעה יחד עם חאג'ה אל־חמדוויה. "ירדתי מהבמה וניסיתי להיכנס לתוך האולם. זה היה כמעט בלתי אפשרי. האולם התמלא עד אפס מקום לקראת ההופעה של שתי הענקיות האלה, שתיהן מעל גיל 70", מספרת מוסנזון. וזו לא היתה הפגישה האחרונה של השתיים.

בזמן הקורונה הקימה מוסנזון את ההרכב שלה, וכשהמוזיקה שכתבה החלה להתגבש למופע, לא היה לה ספק מי תתארח בו. "מצאתי את מספר הטלפון של ריימונד והתקשרתי", אומרת מוסינזון ומוסיפה: "היא הקשיבה לסיפור שלי ושאלה מייד: 'מה לך ולמוזיקה הזאת? מה לך ולריימונד?' היא חשבה שאני עובדת עליה. ריימונד היא אישה חכמה ודמות אגדית. למדתי המון מהשיחות איתה, והתאהבתי בה ובמוזיקה שלה שוב ושוב".

למרות הזמן שחלף מההופעה המשותפת, ריימונד עדיין נרגשת מהמחווה: "תמיד הרגשתי שהמוזיקה שלי יתומה ללא הכרה ממסדית מספקת מהאקדמיה למוזיקה. והנה באה מוזיקאית צעירה, מהאקדמיה בירושלים, שלא מגיעה מהמרחב שלי, ומתעניינת במוזיקה וביצירה שלי. כששרתי איתה הרגשתי כאילו קיבלתי את הפרס מהאקדמיה שלא קיבלתי מעולם".

את אשכנזייה שמנגנת מוזיקה מרוקאית. איך מתייחסים לזה המוזיקאים שמנגנים איתך והקהל?
"בגלל המתח שנוצר מהעובדה שהתרבות המרוקאית עדיין זוכה ליחס מפלה, אני מנכיחה את המתח הזה בגלל שאני נראית אשכנזייה ומנגנת מוזיקה ממסורת אחרת שנכנסתי אליה בגיל מאוחר יחסית. העובדה שהסצנה האנדלוסית בישראל מקבלת אותי ברוחב לב ובפתיחות, מאוד משמעותית לי. זו מוזיקה נהדרת, ויש לי זכות גדולה לעסוק במוזיקה כל כך יפה".

פסטיבל הג'אז הפולני ייפתח היום (שלישי) ויימשך עד יום חמישי. במשך שלושה ערבים יתקיימו מופעי ג'אז ובהם ינגנו מיטב האמנים הפולנים והישראלים. את הפסטיבל תפתח שלישיית מרצ'ין ואשילבסקי Marcin Wasilewski Trio, מההרכבים החשובים והמשפיעים בג'אז האירופי והעולמי בעשורים האחרונים, המגיעים לביקור ראשון בישראל אחרי 14 שנים. את הדור הצעיר תייצג רביעיית הסקסופוניסטית מרתה ואידג'יק Marta Wajdzik, מהכוחות העולים בג'אז האירופי, שזה לה ביקורה הראשון בישראל. שת"פ מרתק צפוי בין פסנתרן הג'אז הנודע אוריאל הרמן ונגן כלי ההקשה מעיין דוארי (עידן רייכל, ריטה ועוד) לבין אנסמבל כלי המיתר של פיוטר סטשק Piotr Steczek.

מופע סיום הפסטיבל יהיה הפקת מקור של עמית פרידמן, מבכירי הסקסופוניסטים בישראל, שיחד עם רביעייתו ינגן מהמוזיקה של ברוניסלב קייפר, המלחין היהודי־פולני שכתב את הפסקולים של כ־150 סרטים הוליוודיים נודעים בתור הזהב של הוליווד.