כשאלבום הבכורה של היי פייב יצא בשנת 1997, ובו השיר "יום מעונן" שהפך ללהיט, שי להב התמודד עם ביקורת מצד קולגות שלו מעולם הרוק. איש מופע הארנבות של ד"ר קספר הבין כבר אז את מה שרבים מהאוחזים בגיטרה מיאנו להפנים, וזו העובדה שימיו הגדולים של הרוק הישראלי מאחוריו. העתיד, השכיל להבין כבר אז, היה בפופ.
הוא עבד לא מעט אז עם להקת הבנים הישראלית המצליחה ביותר וחתום על כמה משיריה המוכרים. אותו "יום מעונן" חגג לאחרונה 25 שנים לצאתו, ולכבוד כך הוציא להב גרסה חדשה, אישית ואינטימית משלו לקלאסיקת הפופ האהובה. היום, כשמדובר בז'אנר השולט בעולם המוזיקה, קשה להאמין כמה המצב היה שונה אז.
"אי אפשר להאמין כמה פופ היה מילה גסה אז, זה היה נחשב לתת־תרבות", הוא מספר. "חברים שלי הרוקרים, כולם ידעו שאני עושה את זה והתגובות היו בהתאם. היו ביניהם שניים שזרמו איתי מצוין - חמי רודנר, שכתב להיי פייב אבל תחת השם נינה שדה, ודודי לוי, שהתגייס וניגן את כל הגיטרות. אלה היו השניים שהלכו איתי. כל השאר לא הבינו למה אני עושה צעד כזה, זה נשמע הזוי אז".
כשמקשיבים לו בגרסה החדשה הוא נשמע כמו שיר שהיה יכול להיות שייך לקספר.
"כתבתי אותו ב־1993 וזה לגמרי היה יכול להיות שיר של הלהקה. אני רק יכול להגיד שכשאורן (ברזילי, ע"פ) שמע אותו, הוא אמר שהוא לא אוהב אותו. הוא לא הבין את הקטע. זה בסדר, לא נראה לי שזה היה הולך בדיעבד. גרסה שלנו לא היתה מצליחה יותר מזו של היי פייב".
למה החלטת להקליט אותו עכשיו?
"ב־2019 התחלתי להוציא גרסאות של שירים שכתבתי לאחרים. חבר טוב ששירת איתי, בחור בשם תמיר אפורי, אמר לי שהוא רוצה לעשות משהו עם מוזיקה. הצעתי לו לעשות עיבוד חדש לשיר הזה, והוא עשה את הכל. זה יצא לדעתי ממש קסום. פתאום השיר הזה נשמע כמו ימים של אושר, ולא שיר על מזג אוויר. שים לב שזה לא טקסט קליל של 'כן אוהבת, לא אוהבת'. יש בו איזו כבדות. בזמן אמת לא האמינו שפופ יכול להכיל מסר. ברדיו עד היום מנגנים אותו כשיש יום מעונן בחוץ".