השחקן הצרפתי אלן דלון הלך לעולמו בגיל 88

אלן דלון, אחד מכוכבי הקולנוע הצרפתי הגדולים ביותר, נפטר היום (ראשון) בגיל 88. הוא היה דמות מפתח בקולנוע האירופי במשך יותר מחמישה עשורים.

שלושת ילדיו של דלון מסרו לסוכנות הידיעות AFP: "אלן פביאן, אנושקה, אנתוני, וכן (הכלב) לובו עצובים עמוקות להודיע על פטירתו של אביהם. הוא נפטר בשלווה בביתו בדושי, כשהוא מוקף בשלושת ילדיו ומשפחתו", והוסיפו כי המשפחה מבקשת פרטיות.

אלן דלון נולד בפרבר של פריז בצרפת ב-8 בנובמבר 1935. הוריו התגרשו כשהיה בן ארבע וכל אחד מהם התחתן בשנית. הוא התחנך בפנימיה קתולית, אולם לימודיו בה הופסקו בגלל התנהגותו והוא עבר מספר מסגרות חינוכיות. בגיל 14 עזב את לימודיו ועבד תקופה קצרה בקצביה אצל אביו החורג. בגיל 17 התגייס לצי הצרפתי ושירת במלחמת הודו-סין הראשונה. דלון סיפר כי מתוך ארבע שנות שירותו בצבא, שהה 11 חודשים בכלא בגלל בעיות משמעת. בשנת 1956 שוחרר מן הצבא על רקע התנהגותו ושב לצרפת. מיד לאחר שובו עבד בעבודות מזדמנות כמלצר, סבל, ואיש מכירות. באותה תקופה התיידד עם השחקנית בריז'יט אובר וליווה אותה לפסטיבל הקולנוע בקאן, שם החל בדרכו כשחקן.

הוא במהרה הפך לסמל של הגבר הצרפתי המושך והמסתורי. הוא כיכב בסרטים קלאסיים רבים, ביניהם "רוקו ואחיו" (1960), "הבריכה" (1969), ו"מר קליין" (1976).

ההצלחה הבינלאומית שלו הגיעה בעקבות הסרטים "לעין השמש" מ-1960 של הבמאי רנה קלמון, שהיה להצלחה גדולה בצרפת ולאחר מכן פרץ בשאר העולם ו"רוקו ואחיו" של לוקינו ויסקונטי.

דלון עבד עם במאים מפורסמים כמו ויסקונטי כאמור, ז'אן-פייר מלוויל וז'אן-לוק גודאר. הוא היה ידוע בתפקידיו כגיבור רומנטי, אך גם בתפקידי נבלים מורכבים בסרטי פשע ומתח.

מעבר לקריירת המשחק, דלון היה גם מפיק ובמאי. הוא זכה בפרס סזאר (ה"אוסקר" הצרפתי) על מפעל חיים ב-1985 ובדקל הזהב של פסטיבל קאן על מפעל חיים ב-2019.

בשנות ה-60 וה-70 כונה דלון "הגבר היפה ביותר בעולם" והוא נחשב סמל מין ואידיאל יופי גברי. לצד היותו שחקן מצליח באירופה ואף זמר, הוא נחשב לאייקון אופנה ונעשה שימוש בשמו כמותג למכירה של מוצרים כמו שעונים, בגדים, משקפיים, בשמים ועוד.

ב-2022 הודיע דלון כיהחליט לסיים את חייובעקבות מצבו הרפואי הקשה, וביקש לעבור המתת חסד. בנו, אנתוני דלון, אישר את הדברים בראיון שהעניק לערוץ RTL, שבו סיפר כי אביו ביקש ממנו לסייע לו בתהליך וכי הוא הסכים להיות לצידו ברגעיו האחרונים.