"הילדים תיארו את הדרך שבה הם רואים את העולם": הפרויקט המשפחתי שהפך לספר

סבין, רתם ונעם חדד, אם וילדיה, הוציאו לאור ספר שיצרו יחד • את מחצית הרווחים מהמכירות הם יתרמו לעמותה שפועלת בנושא חרם חברתי • "היה לי חשוב שהוא יתמקד בדברים חיוביים וטובים שיש בטבע ובעולם", היא אומרת

ציורי הילדים לצד האיורים שהודפסו. מתוך "בר וגילי מטיילים בעולם הצבעים"

סבין חדד, אמא יחידנית לרתם בן ה־11 וחצי ולנעם בת ה־9 וחצי, הוציאה את הספר "בר וגילי מטיילים בעולם הצבעים", שראה אור בהוצאת אופיר ביכורים. הרעיון לכתיבת הספר, פרי עבודתם המשותפת של חדד וילדיה, הבשיל בזמן סגרי הקורונה.

"הרעיון לכתוב ספר שהילדים יהיו שותפים לו ומעורבים בו היה קיים כבר זמן מה. רציתי לעשות את זה בשבילנו, להוציא יחד את הספר הזה עבורנו. קשר בין אחים זה משהו שחשוב לי מאוד, כל הזמן אני אומרת לנעם ולרתם שיש להם זה את זה", היא אומרת.

"בסגר הראשון בתקופת הקורונה אמרתי להם: 'בואו נעשה את זה'. משם זה התגלגל לספר שהוצאנו לאור ומגיע לעוד משפחות ולעוד ילדים".

עטיפת הספר,

אחד הדברים הייחודיים בספר הוא תהליך יצירתו, שבו ילדיה של חדד היו שותפים באופן מלא. "רציתי לכתוב את הספר מנקודת מבטם של ילדים, והפריטים שמזוהים עם כל צבע בספר נבחרו על ידי נעם ורתם, ככה הם רואים את העולם", היא מספרת. "כך גם לגבי הציורים - האיורים הם אמנם של מאייר מקצועי, אך הם מבוססים על איורים שלהם. הם תכננו, החליטו איך האיורים ייראו וציירו".

דרך הבחירה במה שייצגו הצבעים, את בוחרת אופן הצגה מסוים של העולם בפני הקהל הצעיר של הספר.
"נכון, ולכן היה לי חשוב שהתיאורים של הצבעים בספר ושל הפריטים שמזוהים איתם יתמקדו בדברים חיוביים וטובים שיש בטבע ובעולם", חדד משיבה. "הקדשתי הרבה מחשבה לספר ולכל מילה שכתובה בו, מתוך הבנה שאני מעבירה לילדים שמקריאים להם את הספר גם מסרים שהם מעבר להכרת הצבעים. זה לא ספר שהמטרה שלו היא רק ללמד, זה ספר כייפי ומלא דמיון. יש תפיסה שגויה שספר ילדים כותבים בחצי יום. ממש לא. מושקעת בכך המון מחשבה, וזה תהליך".

התוצאה שהתקבלה היא איורים ברמה מקצועית, שיש להם דמיון רב לציורים המקוריים של הילדים. "היה לי חשוב שירוצו עם הדמיון ושיהיה משהו חופשי בציורים", היא מסבירה.

"אין לי תוכניות להתפרנס מהספר", חדד מציינת, "לא בשביל זה הוצאנו אותו". ואכן, את מחצית הסכום שיתקבל ממכירת הספר תעביר חדד לעמותת "כנפי דרור". לדבריה, "אנחנו רוצים לתמוך בה ולעורר את המודעות אליה ולמה שהיא עושה. זו עמותה שהקימו שייקה וחגית אל־עמי, הורים שאיבדו את בנם דרור, ששם קץ לחייו כשהיה בן 23, והיא פועלת בנושא חרם חברתי".

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר