"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
העולם מצחיק? "זו אחת התקופות הרעות שהיו לנו"
גברי בנאי כבר ראה וחווה הכל, ומנסה לשמור על ראש מורם • עכשיו הוא מופיע עם הבן, אורי, בכנס השפה העברית: "חייבים להמשיך ליצור"
גברי בנאי באולפן "ישראל היום". צילום: יוסי זליגר

העולם מצחיק? "זו אחת התקופות הרעות שהיו לנו"

גברי בנאי כבר ראה וחווה הכל, ומנסה לשמור על ראש מורם • עכשיו הוא מופיע עם הבן, אורי, בכנס השפה העברית: "חייבים להמשיך ליצור"

,עודכן
0השמעה

לרגל יום השפה העברית, "לשון ראשון", כנס השפה העברית ה־17 יתקיים ב-5-6 בפברואר בהיכל התרבות ראשל"צ, וייערך בסימן "דברו עברית". ברוח ימים אלה, הכנס יעסוק בחשיבות השפה בימי לחימה ובהשפעתה בזמנים קשים, על רקע האנטישמיות העולה.

בין המופעים שיעלו בכנס: ערב מחווה מוזיקלי לקומדיה הישראלית בהשתתפות אלון אולארצ'יק, אורי וגברי בנאי, טוביה צפיר, עילי בוטנר וילדי החוץ, שמעון בוסקילה, צביקה הדר, מחווה למאיר שלו ועוד.

לגברי בנאי, אחד מהשחקנים והקומיקאים הוותיקים בארץ, יש מניות רבות בפנתיאון התרבות הישראלית. בין כל התוכניות, הסרטים והמערכונים שבהם השתתף, יש חשיבות ומשמעות לשפה העברית - או אם תרצו, השפה ה"גששית" - שייסד יחד עם שותפיו להרכב המיתולוגי, אף שבשיחה איתו הוא מצטנע.

"אנחנו לא המצאנו שפה, אנחנו התברכנו, זו התיאוריה שלי", הוא מסביר. "יש אנשים שהתברכו באוזן, בלשמוע אנשים מדברים. אנשים מדברים וממציאים שפה, במקרה או שלא, ואני אומר שאפשר לנצל את מה ששמעת ולתת לזה משנה תוקף על הבמה.

"אני חושב שלהגיד 'המצאנו שפה' זה יומרני. היום כשאת שומעת 'סע לשלום, המפתחות בפנים' את מחייכת, כי זה מזכיר לך את המערכון, אבל זה בעצם משפט שאמרו כל הזמן, כשבאים לקחת את האוטו מטיפול ושואלים 'אני יכול לנסוע?', וזו התשובה".

יצירת השפה ה"גששית" היא משהו שהבנתם גם בזמן אמת?

"אני לא חושב שהבנו בזמן אמת, לא חשבנו שאנחנו ממציאים משהו, אלא שאנחנו משתמשים בזה. העבודה על החומר היתה תהליך ארוך. היינו עובדים שנה על תוכנית, זה לא סתם, כי באמת היה חשוב לנו שזה יהיה נכון.

הגשש החיוור,צילום: גדעון לוין

"במופע 'אלה הם בנאי', שאני מופיע בו היום עם ילדיי אורי ובעז (המופע הקרוב ב־6 בינואר בגריי בתל אביב), אני מספר כל מיני דברים על המשפחה שלנו, עד שאורי שואל אותי מהו סוד ההצלחה של 'גבעת חלפון', ואני עונה את האמת - שאף אחד מאיתנו לא ידע שזו תהיה הצלחה כזאת גדולה. אבל אני חושב שמה שהנחה אותנו, גם שם וגם בגשש, היה המחשבה שאם זה נכון - זה מצחיק".

אתה מרגיש שיש זילות של השפה?

"מאוד כיבדנו את השפה. אני לא חושב שיש היום זילות, אני חושב שאחד הדברים הכי יפים בשפה זה שהיא מתחדשת, ותוך כדי זה אנחנו מדברים".

במופע עם ילדיך אתה אמור לרגש ולהצחיק. איך עושים את זה בתקופה הזאת?

"אני, ממרום גילי, כבר עברתי את כל התקופות ואת כל המלחמות, ואני בהחלט מרגיש שזו אחת מהתקופות הכי רעות שהיו לנו. אבל למרות זאת, נראה שנולדנו לדבר הזה, כי אנחנו ממשיכים ליצור".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו