פריקה היא ה"כרמל" או "אביב" המוזכרים בתורה. מדובר בדגן חיטה, שהחקלאי המקראי היה קוצר מייד אחרי פסח, כשהחיטה עדיין ירוקה. את הפריקה, גרגירי החיטה, היו מעשנים בשדה ורק אז הם היו מתרככים וניתנים לבישול, אבל לא להכנת קמח.
כיום רוכשים את הפריקה בחנויות טבע, בדרך כלל בייבוא ממצרים, אבל לי יש ערבייה מהגליל שאני קונה ממנה פריקה עשויה מחיטה שגדלה בבקעת בית נטופה. צברית. הערבים שימרו את סודות הפריקה של היהודים שחיו בגליל לפני 1,000 שנים.
אז בואו ניגש לבישול: שוטפים היטב 2 כוסות פריקה לפחות 5 פעמים. קוצצים בצל בינוני ומטגנים במים (במקום שמן). מוסיפים חמוציות, אפשר להוסיף קוביות בטטה, גזר, דלעת או גם וגם. אפשר גם צנוברים או אגוזי מלך.
מתבלים במלח גס, פלפל גרוס, קינמון, כורכום ורבע כוס דבש חרובים (רוב בערבית), שאני קונה במעיליא (ליד מעלות).
"יש לכם אחלה מנה ראשונה" // צילום: אלבום פרטי
מוסיפים כוס וחצי מים על כל כוס פריקה. מרתיחים ומורידים לאש נמוכה עד התאדות המים. במקביל, אופים 6-8 חצילים קטנים בתנור לשעה על חום 220 מעלות. מוציאים את החצילים, חורצים וממלאים בפריקה. מזליפים טחינה גולמית עם סילאן ומלח.
יש לכם אחלה מנה ראשונה מיוחדת וגלילית מימי התורה.
- הכותב הוא יו״ר מרכז הבנייה הישראלי